בדיווח באתר האינטרנט שלו ביום ראשון, הצביע העיתון "ידיעות אחרונות" על מאמציו של רה"מ בנימין נתניהו לשמר את ממשלתו עד לבחירות הבאות.

על פי החוקה, הבחירות הכלליות בישראל אמורות להתקיים בסוף אוקטובר 2026, אלא אם כן יוכרזו בחירות מוקדמות.

העיתון, שציטט מקורות יודעי דבר, כתב כי נתניהו ניהל את מה שתיאר כ"קרב בלימה" בתוך הקואליציה בימים האחרונים, בתמיכת שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר, למרות "מכשולים משפטיים".

על פי ערוץ 12, בסוף נובמבר, 16 שופטים ישראלים לשעבר ואנשי ביטחון הודיעו על התנגדותם להצעת החוק להוצאה להורג של אסירים פלסטינים, שהוגשה על ידי מפלגת "עוצמה יהודית" של בן גביר ואושרה בכנסת בקריאה ראשונה, בטענה כי הצעת החוק "מסכנת את חייהם של ישראלים".

בהקשר זה, דיווח העיתון, נתניהו מנסה להפעיל לחץ על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקדם את הכנת תקציב 2026.

לדברי מקורות אלה, האיום של המפלגות החרדיות לא לתמוך בתקציב אם חוק הפטור לא יאושר "חשף את שבריריות הקואליציה ואישר כי המשכה נמצא כעת על זמן שאול".

הנקודה העיקרית

זאת בעוד שלפי אותם מקורות, הערכות פוליטיות מראות כי המערכת הפוליטית הישראלית נכנסה למעשה לאווירת קמפיין בחירות.

פרשנים בעיתון "ידיעות אחרונות" סבורים כי סוגיית הפטור לחרדים משירות צבאי הפכה לנקודת מחלוקת מרכזית המאיימת לסיים את הממשלה הנוכחית, שכן נתניהו חושש כי אישור כל גרסה של החוק יחליש את בסיס מצביעים עבורו, בעוד שהחרדים מבינים כי הקדמת הבחירות עלולה להציב אותם בעמדת משא ומתן חלשה יותר.

על פי אותו עיתון, הערכות מצביעות על כך שבין אם הכנסת תתפזר בחודשים הקרובים ובין אם לאו, הזירה הפוליטית בישראל צועדת לשלב הבחירות ושמירה על יציבות הקואליציה הקיימת תתמודד עם קשיים גוברים.

ביום ראשון פרצו עימותים בין משטרת ישראל למפגינים חרדים המתנגדים לשירות צבאי מול לשכת גיוס בירושלים.

העימותים הם חלק מתנועת מחאה רחבה יותר בהובלת החרדים נגד שירות חובה בצבא, שהחלה לאחר החלטת בית המשפט העליון משנת 2024 לחייב אותם לשרת בצבא ולמנוע סיוע כספי למוסדות דתיים שתלמידיהם מסרבים להירשם.

החרדים מהווים כ-13 אחוזים מאוכלוסיית ישראל, המונה כ-10 מיליון תושבים. הם מייחסים את סירובם לשרת בטענה שהם מקדישים את חייהם ללימוד תורה ולחששם שהשתלבותם בחברה החילונית תאיים על זהותם הדתית.