המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון ואביתל סומפולינסקי, קבעו כי הצעת החוק שהגיש יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בועז ביסמוט, ואשר נדונה היום (יום ראשון), פוטרת 95% מהחרדים בגיל הגיוס. זאת לאחר שבחוות דעת שהציגה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, נקבע כי הצעת החוק אינה חוקתית, והיא מספקת פתרונות בעיקר לצרכיהן של הישיבות החרדיות בלבד.
עוד ציינו המשנים כי הצעת החוק מחלישה את כלי האכיפה של הממשלה ושל צה"ל, ובכללם סנקציות שנועדו לאכוף את חובת הגיוס, בהשוואה למצב המשפטי הקיים שנועד לתת מענה לצורכי הצבא הנוכחיים. לדבריהם, עצם הקביעה בהצעת חוק ביסמוט כי קבוצה אוכלוסייתית מסוימת תחויב בגיוס "קהילתי", ולא בחובת גיוס אישית החלה על כל מועמד לשירות צבאי, מהווה סטייה מהותית מעקרון השוויון והעדפה פסולה של קבוצה מסוימת.
לפי המשנים ליועצת, "נראה כי הצעת החוק מעניקה, בראש ובראשונה, מענה לצורכי הישיבות – הזרמה מיידית של כספי תמיכה ישירים ועקיפים; החזרת הטבות לסטודנטים עבור לימודיהם; ביטול צווי התייצבות לשירות צבאי ואמצעי אכיפה אישיים שננקטו נגד משתמטים; וחזרה למסלול חוקי המאפשר את הישארותם של צעירים חרדים בישיבות עד גיל 26 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי".
עוד הוסיפו, לפי אתר "וואינט", כי "מנגד, הצעת החוק אינה כוללת הסדרים שיקדמו צרכים ביטחוניים דחופים, כפי שהציג הצבא – ובראשם הפחתת הנטל מעל משרתי המילואים – ואינה מעניקה לרשויות המדינה ולצה"ל כלים אפקטיביים לאכיפה מיידית של גיוס חובה".
לדבריהם, "אישור הצעת החוק בנוסחה הנוכחי לא יאפשר עוד אכיפת דין כלפי אלפי תלמידי ישיבות שהוכרזו כמשתמטים משירות, ותוקפם של עשרות אלפי צווי גיוס יפקע".
עוד ציינו המשנים כי הצעת החוק סותרת את פסיקת בית המשפט, שלפיה על הממשלה לגבש עד תחילת החודש הבא תוכנית לגיוס כלל תלמידי הישיבות שקיבלו צווי גיוס ואלפי משתמטים משירות, תוך שלילת הטבות כלכליות.
לבסוף הוסיפו כי לא ניתן להגן על הצעת החוק בפני בית המשפט העליון, שכן היא מבקשת לעגן בחוק הפרדה בין גיוס חובה לכלל הציבור לבין גיוס של יחיד המשתייך לחברה החרדית. בעוד שחובת הגיוס היא חובה אישית החלה על כלל האוכלוסייה, חובה זו – לפי ההצעה – אינה חלה על הציבור החרדי.