כ-51 אלף פניות של נפגעי תקיפה מינית • לפי דוח של מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית לשנת 2024, 81% מתיקי עבירות המין נסגרו ללא אישום • עלייה חדה בפגיעות במערכת החינוך ובמקומות טיפול • משרדי ממשלה סירבו להעביר מידע - בניגוד לחוק

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פרסם בשבוע שעבר את הדוח השנתי לשנת 2025, המציג תמונה מדאיגה של עלייה בפגיעות מיניות וכי הוא גבוה ביותר בעשור האחרון לצד סירוב חסר תקדים של משרדי ממשלה להעביר נתונים.

לפי הדוח, שהוצג בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, 51,118 פניות התקבלו במרכזי הסיוע שרוב הפניות עסקו בפגיעה בקטינים ובקטינות: 28% מהפניות עסקו בפגיעה שהתרחשה עד גיל 12, ו-30% בגילאי 13-18. 86% מכלל הפניות דיווחו על פגיעות בנשים, ו-14% בגברים. מהדוח עלה נתון מדאיג במיוחד לפיו רק כ-10% מהפונים בחרו להגיש תלונה במשטרה. 95% מהתקיפות נעשו על ידי אדם מוכר לנפגע. 37% נפגעו על ידי בני משפחה, ועוד 11% נפגעו בידי בני זוג בעבר או בהווה.

באשר למקום הפגיעה, 51% מהמקרים התרחשו בבית המגורים, 10% במסגרת חינוכית או דתית ו-9% במקום העבודה. 96% מהפוגעים הם גברים. מתוך הפניות על פגיעה בילדים עד גיל 12: 71% מהפגיעות בוצעו על ידי בן משפחה, 67% מהפגיעות התרחשו בבית הנפגע או הפוגע, ו-17% התרחשו במערכת החינוך. רק ב-2% מהפניות הפוגע היה אדם זר.

מתוך הפניות על פגיעה בבני נוער בגילאי 13-18: 33% דיווחו על גילוי עריות, 39% מהפגיעות התרחשו בבית הנפגע או הפוגע, ו-20% במערכת החינוך. ב-32% מהפניות על פגיעה בנוער הפוגע הוא בן משפחה, וב-14% הפוגע הוא בן או בת זוג.

באופן תקדימי, שורה של גופים ומשרדי ממשלה - המשטרה, הפרקליטות, מח"ש, שב"ס, משרד החינוך, משרד הרווחה וצה"ל - נמנעו מהעברת המידע על הטיפול בפגיעות מיניות, בניגוד לחוק ובשונה משנים קודמות.

לפי אתר הידשות I24, אורית סוליציאנו, מנכ''לית איגוד מרכזי הסיוע אמרה: "לאחר שנים רבות שבהן אנו אוספות את נתוני הרשויות כדי לספק תמונה מלאה ומהימנה של ההתמודדות המערכתית עם אלימות מינית, נדהמנו לגלות השנה שגופי אכיפת החוק ומשרדי ממשלה החליטו שלא להעביר את המידע. החלטה זו מביעה זלזול והתנערות מאחריות המדינה לאזרחיות ולאזרחים שלה". סוליציאנו הוסיפה: "נתוני הדוח מעידים על תהליך עמוק ומדאיג של ניצול פוגעני של יחסי כוח במשפחה, ביחסי טיפול ובמערכת החינוך. העלייה בפגיעות בתוך מערכת חינוך ובמקצועות טיפוליים, לצד העובדה שעדיין אנחנו רואות דמויות בולטות בעולם הבידור ומובילי דעת קהל המנצלים את מעמדם ופוגעים מינית, מעידה עד כמה הנורמות הציבוריות חייבות להשתנות".

פרטים חדשים: המורה שתקף מינית תלמידה - מורה לאנגלית שביצע עבירות מין בתלמידתו מאז שהייתה בת 12

לפי אתר החדשות Ynet, הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מציף פעם נוספת את הטיפול הלקוי של משרדי ממשלת ישראל בנושא הסיוע לנפגעות ונפגעים. מנתונים שפרסמה פרקליטות המדינה, במענה לבקשת חופש מידע של האיגוד, עולה כי 81% מתיקי עבירות המין נסגרו ללא כתב אישום. משרד הרווחה ומשרד החינוך העבירו את הנתונים שהתבקשו לשלוח רק לפני כמה ימים - זמן רב לאחר שנשלחה בקשת חופש המידע. בינתיים, המשטרה, מח"ש, שב"ס וצה"ל לא העבירו כלל את הנתונים באופן מכוון ושיטת ובניגוד לחוק. באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נאמר כי הימנעות משליחת המידע היא בניגוד לחוק, "ובשונה משנים קודמות". נראה שאחת הסיבות כי צה''ל סירב להעביר את הנתונים היא שהעבירות האלה שם הפכו למשבר חד.

Ynet כותב מדבריה של אורית סוליציאנו: "לצערנו אנחנו רואות זאת היטב בשטח בטיפול המשטרה בעבירות מין: יחס לא ראוי לנפגעות ולנפגעים, מחסור בחוקרי וחוקרות עבירות מין, סגירת תלונות מקוונות באופן מיידי, חקירות רשלניות ועוד. כל אלו תורמים לסגירת תיקי עבירות מין, ועבריינים שלא נותנים את הדין על מעשיהם".

לפי אתר החדשות מעריב, לאור נסיקה במקרי תקיפה מינית כלפי קטינים, אל"י - האגודה להגנת הילד - הרחיבה את סל השירותים הטיפוליים לטיפול בעברייני מין וטיפול בטראומה באמצעות כלבים. אבל האם המעשים האלה ייפתרו את המשבר הזה?!

אונס בתוך המשפחה: נערה שנאנסה על ידי בן הזוג של אמה במשך שנים מתייצבת מול המצלמות

אחת מהתקריות הללו היא כדלקמן:

ביום חמישי האחרון, עשור לאחר המקרה, הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלושה נאשמים באונס (איגור קפלונוב, רון גולצמן ויצחק בן ברוך) של ד', שהייתה בסך הכל נערה בת 14. ד' ברחה מפנימייה, מצאה עצמה לפתע לבדה בעיר שאינה מכירה ונהג מונית ניצל את מצוקתה – הבטיח "לעזור לה" והזמין לה חדר במלונית. שם, הוא נתן לה קוקאין ואנס אותה כשהיא במצב של אי הסכמה חופשית, ואז קרא לשני חבריו שאנסו אותם גם.

הצעירה הייתה נערה בסיכון, ושהתה בפנימייה. ב-2015, ביום שישי, היא ברחה משם, ומשלא היה לה לאן ללכת, החלה לעשות דרכה לאזור דרום הארץ על מנת לבלות את השבת אצל ידיד שלה שסברה בטעות שגר באזור.

בשעה 18:35 היא הגיעה לתחנת דלק בעיר בדרום הארץ, שם פגשה את נהג המונית. היא הסבירה לו כי היא תקועה והוא נענה לבקשתה לנסוע עמו. תחילה ניסה לסייע לה במקום, אחר כך אמר לה שישכור עבורה חדר במלון שתוכל לבלות בו את השבת.

בשלב מסוים בנסיעה, שאל אותה אם היא מעשנת, כשכוונתו לסמים, וזו השיבה בחיוב. בהמשך הנסיעה, עצר ורכש קוקאין.

במלון בדרום העיר הוא שכר לה חדר, סידר את הסם בשורה ושאף דרך אפו תוך שהדגים לה כיצד משתמשים בו. לאחר מכן אמר לה "בואי תעשי שורה" וזו שאפה שורה וחצי שהכין לה. הם עישנו ואז הוא הכין לה מספר כוסות שתייה של וודקה.

המתלוננת בשלב מסוים הרגישה מסוחררת ונכנסה להתקלח. כשיצאה מהמקלחת, נשכבה על המיטה כשהיא במצב שמונע ממנה הסכמה חופשית. הנהג פגע בה מינית באופן חמור, ואז התקשר לחבריו שיגיעו למלון. הם ביצעו בה מעשים קשים ואחד מהם צילם אותה ואת חבריו.

בשנת 2021 היא שיתפה חברים לעבודה במה שעברה וגם סיפרה לאמא שלה. כשהגישה את התלונה היא לא ידעה פרטים ושמות. שבע שנים אחר כך התייצבה שהיא בת 22 והעידה.

הדבר המאכזב הוא שמערכת המשפט הישראלית כל כך מקולקלת, שאחרי כל השנים הללו, רק כעת תיק זה צפוי להגיע לשלב הטיעונים לעונש, שלאחריהם ייקבע גזר הדין!

לפי אתר החדשות מקור ראשון, עו"ד לילי גץ הורוביץ, מנהלת פורום תקנה שקם במטרה למנוע פגיעות מיניות ביחסי מרות סמכות, התייחסה לעלייה בפגיעות מיניות במוסדות החינוך: "הנתונים שפורסמו צריכים לזעזע כל הורה ואיש חינוך בישראל. לא ייתכן שמוסד חינוך, המקום שאמור להיות הכי בטוח ומוגן עבור תלמידים ותלמידות, הופך לזירה של פגיעות שעלולות להותיר צלקות לכל החיים. זו לא רק קריאת השכמה, אלא אותות מצוקה למערכת החינוך ולמשרדי הממשלה שעליהם להפסיק להתייחס לנושא הזה כאל שולי, ולהטמיע מערכי שיעור מסודרים, שיח פתוח והכשרה מקצועית לכל אנשי הצוות החינוכי. החברה הישראלית חייבת לשים סוף לתרבות ההשתקה".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ מירב כהן (יש עתיד): "הנתונים של איגוד מרכזי הסיוע מלמדים ששום מקום כבר לא בטוח - לא לנשים, לא לנערות ונערים, וגם לא לילדות וילדים. חדר הטיפולים, מקום העבודה, בית הספר, ואפילו - כולם מהווים זירות אפשריות לפגיעה מינית. ממשלת ישראל חייבת להתעורר, העלייה הדרסטית במספרים מחייבת תכנית חירום בין-משרדית עם המשטרה למאבק עיקש וחסר פשרות בתופעה שרק הולכת ומתפשטת בכל מרחבי החיים שלנו. לצערי, גופים ציבוריים רבים, ובראשם המשרד לביטחון לאומי, מסתירים את הנתונים מגופי המחקר והסיוע. עוד הוכחה לכך שהממשלה הנוכחית לא לוקחת ברצינות את ביטחוננו האישי. בלי הפקת לקחים - לא נוכל להציל חיים".