בשעות אחר הצהריים של יום חמישי, 20 בנובמבר, ובמקביל לישיבת מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א), אישרו בריטניה, גרמניה, צרפת וארה״ב החלטה שהחריפה בפועל את מורכבות יחסיה של איראן עם סבא"א, והרחיקה עוד יותר את האפשרות לגבש עמדה משותפת בנוגע לטיפול בתיק הגרעין האיראני.

למרות שההחלטה הוצגה — כך לפי הנציגה הבריטית קורין קיטסל — ככזו שמבהירה את מנדט סבא"א להגיש דיווחים שוטפים על עמידת איראן באלמנטים הגרעיניים של החלטות מועצת הביטחון שהופעלו מחדש, מטרתה העיקרית היא להגביר את הלחץ על טהרן להשגת יעדים שהמציאות בחודשים האחרונים הוכיחה שאינם בני־השגה במצב הקיים.

הנציגה הבריטית הוסיפה כי ההחלטה אינה מטילה חובות חדשות על איראן, אלא מעניקה מנדט ברור לסוכנות לדווח בהתאם למנגנון שהיה קיים לפני הסכם הגרעין (ה־JCPOA).

אולם קריאה בנוסח ההחלטה — שאושרה ב־19 קולות בעד, שלושה נגד ו־12 נמנעים — מראה כי היא חוזרת על דרישות עבר הנשענות על החלטות שהמערב טוען כי איראן הפרתן באופן בלתי חוקי.

התגובות האיראניות להחלטת מועצת הנגידים

זמן קצר לאחר אימוץ ההחלטה, שב שר החוץ האיראני סייד עבאס ערקצ׳י ותקף את התנהלות המערב. הוא כתב כי הדיפלומטיה הותקפה תחילה בידי ישראל וארה״ב ביוני, וכי "הסכם קהיר" — שנחתם לאחר חודשים של מגעים בין איראן לסוכנות — בוטל למעשה בידי ארה״ב ושלוש המדינות האירופיות.

לדבריו, כאשר איראן התקרבה לסבב השישי של השיחות הגרעיניות עם וושינגטון, תקף "המשטר הציוני", ולאחריו ארה״ב, את איראן במפתיע. בהמשך, לאחר שאיראן חתמה על הסכם עם סבא"א בקהיר לשיקום ביקורי הפיקוח, ובצל התקפות על אתרים גרעיניים — ניסו שלוש המדינות האירופיות, בלחץ אמריקני, לקדם הטלת סנקציות במועצת הביטחון.

עוד כתב ערקצ׳י כי כאשר איראן החלה לאפשר למפקחי סבא"א גישה לאתרים שלא נפגעו בתקיפות, חברו ארה״ב והאירופיות להפעיל לחץ ולהוביל גינוי נגדה במועצת הנגידים. "ברור כעת לכולם — לא איראן היא זו שמייצרת משבר חדש. הם אינם מבינים את כוונותינו הטובות. שלוש המדינות האירופיות וארה״ב הן שמבקשות ליצור מתיחות, והן יודעות היטב שהביטול הרשמי של הסכם קהיר הוא תוצאה ישירה של הפרובוקציות שלהן".

דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בוקאעי, הזהיר כי כל צעד נגד איראן "יניב תגובה הולמת". במכתב רשמי לסוכנות, הודיעה טהרן כי מבחינתה "הבנה קהיר" — שהושגה בתום מו״מ ממושך ובכוונה טובה — בטלה ומבוטלת, וכי נשקלות פעולות נוספות.

בהודעת משרד החוץ צוין כי תוכן ההחלטה משקף את "היהירות האמריקנית" ואת התנהלותן "המטעה" של שלוש המדינות האירופיות. ההודעה הזכירה כי בדו״ח GOV/2025/65 אישר מנכ״ל סבא"א שבעייתיות הפיקוח הנוכחית נובעת ישירות מהתקפות צבאיות של ארה״ב וישראל, אך יוזמי ההחלטה "נמנעו במכוון מלהזכיר עובדה זו".

עוד נכתב כי התעלמותן של ארה״ב והאירופיות מהסיכון העצום הזה והטחת אשמה בתוכנית הגרעין האיראנית הפכו אותן ל"שׁותפות לפשעי המשטר הישראלי בפלסטין, בלבנון ובמדינות נוספות באזור".

שגריר איראן בסוכנות, רזא נג׳אפי, הדגיש כי מבחינת איראן ההחלטה אינה מוסיפה דבר ואף תוביל ל"השלכות שליליות לחלוטין". לדבריו, "ההחלטה פוליטית טהורה — ואנו נגיב בהתאם".

הסתירה האירופית גלויה

ההחלטה התקבלה ביוזמת שלוש המדינות האירופיות, אך זמן קצר לאחר מכן הוציא האיחוד האירופי הצהרה בישיבת מועצת הנגידים, ובה הדגיש כי "דיאלוג ודיפלומטיה" הם הדרך היחידה לפתור את סוגיית הגרעין.

דובר משרד החוץ הצרפתי הוסיף כי פריז, לונדון וברלין "מעוניינות לפתוח מחדש את הדלת לדיפלומטיה" בנושא הגרעין האיראני.

טענת אירופה לדיפלומטיה, תוך שעשתה כל שביכולתה להעביר החלטה זו, שימשה הוכחה נוספת להמשך הסתירה בעמדותיה; סתירה זו ניכרה היטב גם בתגובת הנציג הרוסי. מיכאיל אוליונוב, שגריר רוסיה בארגונים הבין־לאומיים בווינה, הגיב לטענות אלה בראיון באומרו: "המדינות המערביות חוזרות ואומרות כל הזמן שזו אינה סוף הדיפלומטיה, אך בפועל נראה כי הדיפלומטיה כשלה בשל מאמציהן. החלטות מסוג זה מתקבלות כאשר הדיפלומטיה מאבדת מיעילותה – והתוצאה רחוקה מאוד מהתנהלות פוליטית אמיתית".

רצון המערב להצדיק את השבת הסנקציות הישנות – הונאה גסה

דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, הגיבה אף היא להחלטה ואמרה: "רצון המערב להצדיק את השבתן של הסנקציות הישנות תוך הפנייה לבעיות הנוכחיות בתהליך האימות שמבצעת סבא"א הבין־לאומית לאנרגיה אטומית באיראן – ואנו מדגישים כי בעיות אלו אינן נובעות מטהראן – מהווה הונאה גסה ופוגעת ביסודות עבודת האימות של סבא"א".

שמונה המדינות – בלארוס, סין, קובה, איראן, ניקרגואה, רוסיה, ונצואלה וזימבבואה – הדגישו בהודעתן את מחויבותה הבלתי מעורערת של טהראן לאי־הפצה גרעינית ואת זכותן הבלתי ניתנת לשלילה של כל המדינות החברות באמנת ה־NPT לשימוש אזרחי באנרגיה גרעינית. בהתייחסותן לפקיעת כל הסעיפים בהחלטה 2231 של מועצת הביטחון, גינו מדינות אלו בחריפות את ההתקפות הבלתי חוקיות שביצעו ארצות הברית והיישות הציונית על מתקנים גרעיניים איראניים הנתונים לפיקוח סבא"א, וקבעו כי המצב הנוכחי הוא תוצאה ישירה של התקפות אלו ושל הצעדים הבלתי בונים שנקטה הטרויקה האירופית.

במהלך ימי ישיבת מועצת המנהלים של סבא"א בווינה, שב וחזר רפאל גרוסי, מנכ"ל סבא"א , על עמדתו בדיונים שונים וטען כי לאיראן אין נשק גרעיני, אך עליה להראות שיתוף פעולה רחב יותר בתהליכי הפיקוח.

איראן תערוך בוודאות בחינה מחודשת ושורשית של מדיניותה

"איראן תערוך בוודאות בחינה מחודשת ושורשית של מדיניותה". כך הצהיר קאזם ח'ריבאבאדי, סגן שר החוץ לעניינים משפטיים ובין־לאומיים, עוד לפני אישור ההחלטה. נראה כי אישור ההחלטה – לנוכח עמדה זו והצהרות נוספות של גורמים איראניים – העמיק בפועל את הפער בין איראן לסוכנות. בטהראן סבורים כי המערב הוא שיצר פער זה וכי איראן פעלה בתום לב, אולם הטרויקה ואירופה רק הקשו עוד יותר על מסלול הדיפלומטיה.

הלכה למעשה, מה שהמערב מבקש מאיראן בהחלטה זו הוא לחזור למסלול שלפני הסכם הגרעין (ה־JCPOA), כאשר הרפובליקה האסלאמית הייתה נתונה לשש החלטות של מועצת הביטחון. ההחלטה שאישרה מועצת המנהלים קוראת למנכ"ל סבא"א להעריך מדי שלושה חודשים את תוכנית הגרעין האיראנית על בסיס אותן שש החלטות, שהטילו סנקציות על התעשייה הגרעינית ותהליכי העשרת האורניום באיראן.

מצד שני, מחייבת ההחלטה את מנכ"ל סבא"א לפרסם פרטים מדויקים על אופן מידת שיתוף הפעולה של איראן במסגרת הסכמי הפיקוח, לרבות כמויות האורניום ורמת העשרתו, האתרים ומערכות הצנטריפוגות. בהתאם לכך, מעתה ואילך יידון במועצת המנהלים לא רק יישום התחייבויות איראן במסגרת הפיקוח, אלא גם עמידתה בהחלטות מועצת הביטחון.

החלטות מועצת הביטחון נגד איראן פגו עם פקיעת תוקף החלטה 2231

טהראן, יחד עם סין ורוסיה, הדגישו שוב ושוב כי החלטות מועצת הביטחון נגד איראן פקעו עם פקיעת תוקף החלטה 2231, וכי מכאן ואילך יש לבחון את תוכנית הגרעין האיראנית באופן רגיל ונפרד מהחלטות אלו.

למרות שהמערב לא העביר את התיק האיראני למועצת הביטחון בהחלטה זו, נראה כי בהמשך הקו שנוקט המערב מאז יוני, הלחץ על איראן יוסיף להיות עדיפות עליונה. תהליך זה, שבוצע בארבעה שלבים, גרם לפגיעה קשה בחוקים ובזכויות בין־לאומיות מצד אחד, ובאמון היחסי בדיפלומטיה מצד אחר. ב־13 ביוני השנה הפרה היישות הציונית את ריבונותה של איראן ללא כל חוק או עילה משפטית. בו־זמנית, הפציצה ארצות הברית מתקנים גרעיניים איראניים מבלי להציג כל ראיה לייצור נשק גרעיני באיראן. למרות שיתוף הפעולה הרחב של איראן עם סבא"א – שגולת הכותרת שלו הייתה הסכם קהיר – הפעילה הטרויקה האירופית את מנגנון ה"סנאפבק" והשיבה את החלטות מועצת הביטחון והסנקציות נגד איראן. בצעדה האחרון – בשעה שהייתה אמורה לנהל מו"מ עם איראן ולהגיע להסכמה על "מנגנון" או מסגרת חדשה – אימצה החלטה חדשה נגד הפעילות הגרעינית האיראנית.

סיכום

סך האירועים האחרונים מאשר עיקרון יסודי ביחסי איראן עם סבא"א – עיקרון שהדגיש שר החוץ בתגובתו לאימוץ ההחלטה: "הם אינם מבינים את תום לבנו". חוסר הבנה או פירוש מוטעה של תום לב זה יצרו קרע בין טהראן לווינה ובריסל – קרע שהולך ומעמיק עם מאמצי המערב. בכל פעם שטהראן ציפתה לצעד שיבטא היענות לתום לב זה, היא נתקלה בצעד עוין; וייתכן שזו הסיבה לכך שאיראן תשוב ותבחן את מדיניותה וגישתה כלפי מוסדות וארגונים בין־לאומיים אלה.