בספטמבר 2025 חשפה "ישראל" לציבור אחד המסמכים הרגישים בתולדותיה: פרוטוקולים של ישיבות הקבינט המדיני–ביטחוני שקדמו למלחמה באיראן וליוו אותה.

הסרט התיעודי "12 ימים ביוני" ששודר ב"רשת 13" הציג בפני הציבור הישראלי גרסה מורחבת של המלחמה נגד איראן ותוכניתה הגרעינית. הפרוטוקולים שדלפו חשפו את חרדות ההנהגה, את מגבלות הכוח, ואת ההבנה העמוקה כי "ישראל אינה יכולה לפעול ללא ארצות הברית".

ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו בנה לאורך שנות שלטונו את חייו הפוליטיים על "האיום האיראני", לפני ואחרי "מבול אל־אקצא" ב־2023. בדיונים שקודמו למלחמה התגבשה אצלו ואצל סביבתו ההערכה שטהראן מתקרבת לסף הגרעיני וכי "חלון הפעולה" הולך ונסגר.

בישיבה המכרעת ב־12 ביוני 2025, ארבע שעות לפני המראתה של גל התקיפות הראשון, פתח נתניהו את הדיון בבונקר הסודי "הילה" שמתחת להרי ירושלים, והציג את נימוקיו לצורך בזמן פעולה. הוא הציג את המלחמה כמאבק קיומי כפול: איום גרעיני מתקרב, ותוכנית טילים בליסטיים שעל פי ההערכות עתידה להגיע לייצור 300 טילים בחודש. לפי הפרוטוקול שדלף הוא אמר: "אנחנו ברגע היסטורי. אם לא נעצור אותם, בעוד שנים יהיו להם עשרות אלפי קילוגרמים של חומרי נפץ… אם לא נפעל — לא נתקיים."

מהרגע הראשון לא הסתפק בהחזרת התוכנית לאחור, אלא הכריז כי "המשטר צריך ליפול", והבטיח לשרים שהמלחמה תשנה את המאזן האסטרטגי. הוא חתם: "יהי האל בעזרנו."

נתניהו הציג את המבצע כחלק מתיאום ישיר עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, סגנו ג׳יי־די ונס, שר ההגנה פיט הג'סית', הרמטכ"ל האמריקאי, ראש ה־CIA והשליח סטיב ויטקוף.

לפני אישור התקיפה הציג ראש המל״ל דאז צחי הנגבי את פרטי פגישת נתניהו עם טראמפ מיד לאחר השבעתו. לפי הנגבי, נתניהו הסכים לאפשרות של מסלול דיפלומטי שיפרק את תוכנית הגרעין, אך אמר לנשיא: "האיראנים הם מלכי ההונאה. אם תצליח דיפלומטית — מצוין. אם לא — אני מתקדם."

וושינגטון התעקשה על מתן 60 יום לטהראן. לאורך התקופה ניסה נתניהו לשכנע את הבית הלבן שאיראן "מוליכה שולל".

 הונאה מבצעית ותקשורתית

הקבינט דן בדרכי הונאה נגד איראן. משרדו של נתניהו הדליף ידיעה על פגישה לכאורה בין המוסד לנציגים אמריקאים כדי לגרום לאיראנים להאמין שהמשא ומתן מתקדם. גם פורסמה הודעה על דיון כביכול בנושא שבויים, בעוד שההחלטה האמיתית הייתה פתיחת מלחמה.

בשטח, משפחות השרים הועברו למתקנים מוגנים בתירוץ "איומים ביטחוניים". באוויר ביצע חיל האוויר תמרונים שגרתיים ליצירת עומס על המכ״מים האיראניים והטעייתם.

המטרה הגדולה: "החתונה האדומה"

לפי העדויות, "ישראל" עקבה אחר תנועת מפקד מערך האוויר־חלל האיראני, הגנרל אמיר חג'יזאדה, אל מתקן פיקוד סודי. התקיפה נדחתה בחצי שעה כדי שיגיע ליעד. כשהנסה לעזוב מתוך מחשבה שמדובר בתרגיל, חיל האוויר ביצע תמרון הונאתי שאילץ אותו להישאר — משך זמן מספק להגעת הפצצות. חג'יזאדה ופורום הפיקוד כולו חוסלו תוך רגעים.

במקביל בוצעה "מבצע נרניה" לחיסול "מומחי הגרעין" בבתים ובמשרדים שסומנו מראש בדיוק קיצוני.

השמדת ההגנה האווירית והשיתוק הפיקודי

עם שחר הושמדו סוללות S-300 ומרכזי ייצור הטילים. התגובה האיראנית התעכבה שעות ארוכות ואף יממה. הנגבי הסביר זאת ב"שיתוק פיקודי" עקב פגיעה בשרשרת הפיקוד והשליטה.

ההערכות המקוריות דיברו על 1900 טילים שישוגרו במהלך חודש, אך בפועל נורו כ־530. בישראל נהרגו 30 בני אדם ונגרם נזק רב באזורים שונים, בעיקר באירוע בבת־ים.

הפרוטוקולים חשפו כי פעלו יחידות קומנדו ישראליות "בעומק המזרח התיכון" לתמיכה בתקיפות האוויריות. הנוסח הושאר במכוון עמום, בזמן שהרמטכ״ל דיבר על "שילוב בין הכוחות המיוחדים לחיל האוויר" שאיפשר "חופש פעולה מכריע".

פורדו והרגע האמריקאי

מתקן פורדו לא הושמד בידי ישראל. ההערכות הצביעו על כך שאיראן ממתינה להתערבות אמריקאית, בין אם נגד פורדו ובין אם נגד המנהיג העליון. לאחר תשעה ימים עדכן טראמפ את נתניהו כי חיל האוויר האמריקאי יצטרף עם מפציצי B-2 וחימוש חודר־ביצורים לתקיפת פורדו, נתנז ואספהאן.

באותו רגע הפכה המלחמה למבצע משותף ישראלי–אמריקאי. הקבינט נחלק בין תומכי הרחבת המערכה להפלת המשטר לבין תומכי סיום מהיר. החלטתו של טראמפ להטיל הפסקת אש לאחר 12 ימים הכריעה.

המלחמה הסתיימה מבלי להפיל את המשטר האיראני או לחסל לחלוטין את התוכנית הגרעינית, אך בצד הישראלי הוצגה כהסרת "איום קיומי — זמני", תוך הבנה שהעימות הבא הוא רק עניין של זמן.