הקרעים בחברה הישראלית בלטו מחדש, ונראה שגם העמיקו, בעקבות הסכם חילופי השבויים והפסקת האש בעזה — שלא הופסקה בפועל. הקרעים משתרעים כמעט על כל תחום: הפוליטיקה הפנימית, ההפיכה המשטרית, גיוס החרדים לצבא, המצב הכלכלי ויוקר המחייה ועוד.

מפלגות האופוזיציה הציוניות מטילות על הממשלה את האחריות לירידת מעמדה של ישראל בעולם, להחלטות מדינות מערביות להכיר במדינה פלסטינית, ולנוסח ההחלטה האמריקאית שאושרה במועצת הביטחון על “מסלול להקמת מדינה פלסטינית”, בעקבות המלחמה בעזה. אך עמדת מפלגות האופוזיציה הייתה תומכת לחלוטין במלחמה, מתנגדת למדינה פלסטינית ולהסיום הכיבוש לכל אורך הדרך.

מיעוט קטן בלבד בישראל תמך בסיום הכיבוש, ובשנים האחרונות הפך מיעוט זה קטן עוד יותר, במקביל לאימוץ עמדות גזעניות המגיעות לרמת פשיזם כלפי הפלסטינים. לאחר המלחמה הופנו עמדות אלו גם כלפי העולם המערבי וחלקים מהחברה האמריקאית, ועלתה בישראל הטענה כי “העולם נגדנו” וכי “האנטישמיות גוברת”, בשל התמיכה בפלסטינים ובעיקר בעזה. ישראל אף מתייחסת לראש העיר הנבחר של ניו יורק, זוהראן ממדאני, כאל אויב בשל תמיכתו בפלסטינים.

ישראל מנסה לשכנע את עצמה שניצחה במלחמה נגד חמאס, חיזבאללה ואיראן, ומסבירה זאת בכך שכוחם של אלה נחלש לעומת מה שהיה לפני 7 באוקטובר 2023. למרות זאת, ישראל טוענת כי חמאס ממשיכה לשלוט ברצועה ומצרפת לשורותיה פעילים חדשים, למעט באזורים שבהם צה”ל ממוקם — “הקו הצהוב” המדומה; שחיזבאללה פועל להשבת כוחו ולייצור רקטות חדשות; וכי איראן שואפת לחזק את ארסנל הטילים הבליסטיים שלה ולחדש את פעילות תוכניתה הגרעינית.

נראה כי טענות אלו נועדו להכשרת הקרקע לחידוש המלחמות יותר מאשר להודאה בכישלון בהשגת מטרות. הדוקטרינה בישראל היא שנושאים כאלה נפתרים אך ורק בכוח. נוסף על כך, בישראל רווחת האמונה כי המלחמה מאחדת את הישראלים, מגבשת אותם פנימית ומסייעת להשכיח מחלוקות כדי להתמודד מול “האויב” החיצוני.

לפני שנה חתמה ישראל על הסכם הפסקת אש בלבנון, אך תקיפותיה שם לא פסקו אפילו ליום אחד, והיא הרגה מאות לבנונים בטענה שתקפה אנשי חיזבאללה, מחסני נשק וסדנאות לייצור רקטות — למרות שנהרגו רבים מבין האזרחים, כולל ילדים.

ב־11 באוקטובר האחרון הושג הסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס במסגרת תוכנית נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, אך ישראל לא הפסיקה את האש בטענה שפלסטינים מתקרבים ל”קו הצהוב” המדומה. בפועל, התקיפות כוּונו בעיקר נגד אזרחים במקומות שאליהם נמלטו, ובתרוץ לחיסול פעילי חמאס.

לפי הודעת משרד הבריאות בעזה, ביום רביעי האחרון נהרגו מאז תחילת הפסקת האש 312 בני אדם ונפצעו 760 בתקיפות ישראליות.

ישראל ממשיכה לאיים בתקיפת איראן בטענה שהיא מפתחת טילים בליסטיים. ישראל רואה עצמה כבעלת זכות להשמיד נשק במדינות אחרות, כפי שהשמידה מחסני נשק בסוריה לאחר נפילת משטר אסד — אף שהתברר במלחמת 12 הימים נגד איראן שישראל ושותפותיה הצליחו ליירט ולהפיל את רוב הטילים האיראניים. נוסף על כך, ישראל — בהיותה המדינה הגרעינית היחידה באזור — מפתחת טילים, רחפנים וכלי נשק מהקטלניים בעולם, שקשה ליירטם, ומכריזה ללא הרף על עסקאות נשק בהיקפים הולכים וגדלים עם מדינות ברחבי העולם.

ברור היה מראש שתוכנית טראמפ אינה ריאלית, והיא הצליחה עד כה רק בנושא חילופי השבויים. אבל הסעיף העוסק בפירוק חמאס מנשקה לא יושם, ולא נראה שייושם.

לפי הפרשן המדיני של “ידיעות אחרונות”, נחום ברנע, ביום חמישי אמר יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן, בשיחות שקיים לאחר פגישתו עם טראמפ, כי לא יהיו בכוח הבינלאומי שיוקם בעזה חיילים ממדינה ערבית או מוסלמית כלשהי — משום שחיילים אלה לא יילחמו בחמאס ולא יפרקו אותה מנשקה.

ככל הנראה, תוכנית פירוק חמאס מנשקה באמצעות כוח בינלאומי ותוכנית פירוק חיזבאללה מנשקו באמצעות הצבא הלבנוני — לא ייושמו. מעבר לדבריו של בן סלמן בנוגע לנשק חמאס, בלבנון רואים בפירוק נשק חיזבאללה בידי הצבא הלבנוני מתכון למלחמת אזרחים. אך דיווחים בעיתונות הישראלית השבוע ציינו כי צה”ל מזהה שיתוף פעולה בין הצבא הלבנוני לחיזבאללה — לא שיתוף פעולה לפירוק הנשק.

הגדה המערבית

נראה כי צה”ל, לאחר הפסקת האש בעזה ולמרות שבריריותה, התפנה לגדה המערבית, והוא טוען ש”הזהיר” את הממשלה מפני פיצוץ קרוב במצב הביטחוני — כך לפי דיווח שפורסם השבוע בעיתון “הארץ”. אך הצבא ייחס את אזהרתו לטרור המתנחלים כלפי הפלסטינים ולמתקפותיהם על חייליו וקציניו, וכן לתמיכה בטרור זה מצד שרים וחברי כנסת — ולא לפשעי הצבא עצמו בגדה בהכוונת ממשלות ישראל לדורותיהן מאז תחילת הכיבוש.

ב"אזהרה" זו, הצבא הישראלי הציג את עצמו כקורבן, אך זהו שקר גס. חיילים ישראלים תומכים בטרור מתנחלים נגד פלסטינים, והצבא עצמו תומך בהתנחלויות, במתנחלים ואפילו בגורמים הקיצוניים ביותר שבהם, כמו חברי ארגון הטרור "נוער הגבעות". הצבא הישראלי אחראי על תכנון ובניית התנחלויות, החרמת אדמות פלסטיניות להרחבת התנחלויות קיימות, בניית התנחלויות חדשות, סלילת כבישים אליהן ולמאחזים וחיבורן לרשתות תשתית.

השאלה היא, מה הניע את הצבא הישראלי להאשים שרים וחברי כנסת בגרימת פיצוץ במצב הביטחוני בגדה המערבית? טרור המתנחלים נמשך כבר שנים, וכך גם תמיכתם של פוליטיקאים בו. הרכב הממשלה הנוכחית, הכולל שרים קיצוניים כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, עשוי להיות אחת הסיבות ל"אזהרת" הצבא.

אך ייתכן שיש סיבה נוספת, הקשורה לגינוי הבינלאומי הגובר של ישראל בנוגע לפעילות התנחלויות והחרמת אדמות בגדה המערבית, לפעולות צבאיות במחנות פליטים בגדה המערבית, לעקירת תושבים ולהריגת פלסטינים. גינוי זה מגיע לצד גינויים למלחמת ההשמדה שהיא מנהלת בעזה.

הגינוי האחרון הוא דו"ח שפרסם אתמול, יום חמישי, על ידי ארגון Human Rights Watch, שהאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות על ידי עקירה בכוח של עשרות אלפי פלסטינים משלושה מחנות פליטים בגדה המערבית הכבושה מתחילת השנה ומניעת חזרתם לבתיהם ההרוסים. ארגון זכויות האדם הבינלאומי הצהיר כי "ישראל הטילה עקירה בכפייה על תושבי שלושה מחנות מאז ינואר 2025, דבר המהווה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות", וכי הצבא הישראלי פגע במאות בתים במחנות ג'נין, טול כרם ונור שאמס כתוצאה מהתקיפות הישראליות.

בערב יום שני האחרון, חברי "נוער הגבעות" תקפו את העיירה ג'בעה הסמוכה לבית לחם, והציתו בתים וכלי רכב. הדבר קרה לאחר שצבא ישראל פינה מאחז שהוקם על ידי "נוער הגבעות" באזור. לא משום שמדובר במאחז מבודד; עשרות מאחזים דומים קיימים ברחבי הגדה המערבית, והצבא מגן עליהם ומספק להם מים, חשמל וכבישים.

הסיבה לפינוי מאחז זה היא שהוא נבנה באזור שבו מועצת ההתיישבות וסמוטריץ' מתכננים פרויקטים של התנחלויות, כולל הרחבת התנחלויות קיימות וסלילת כבישים, על פי העיתון ידיעות אחרונות. העיתון דיווח גם כי ארגון המתנחלים הטרוריסטי מתכוון להקים גוש בתוך מפלגת הליכוד השלטת, במקביל לגושי התנחלויות אחרים בתוך הליכוד, במטרה להשפיע על הבחירות הפנימיות של המפלגה בשבוע הבא לבחירת מועמדיה לכנסת ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.

באשר ל"אזהרת" הצבא הישראלי מפני פיצוץ ביטחוני בגדה המערבית, חלק מהפלסטינים בגדה המערבית אינם מצפים לעימותים נרחבים וחששים בצדק שישראל תנצל את המצב כדי לחזור על הפשעים שביצעה במהלך המלחמה בעזה. אך ישראל עשויה למצוא דרך נוספת להסלים את המצב על ידי לחיצה על העצב הרגיש ביותר של הפלסטינים: מסגד אל-אקצא.

מפקח משטרת ישראל, דני לוי, החליט למנות את סגנו, אבשלום פלד, למפקד מחוז ירושלים החדש, והעביר את המפקד הנוכחי, אמיר ארזאני, לתפקיד אחר. "ידיעות אחרונות" ציטט ביום חמישי קציני משטרה שאמרו כי "מדובר בהדחה שמטרתה להציב את פלד כמפקד מחוז ירושלים זמן קצר לפני תחילת הרמדאן".

העיתון ציין כי ארזאני הוא קצין שאינו כפוף לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בעוד פלד מקורב לשר והיה מועמדו לתפקיד מפקח משטרת ישראל. העיתון ציטט קציני משטרה שאמרו כי "העברת ארזאני מתפקידו בתקופה רגישה זו מהווה לא פחות מאיום על הביטחון הלאומי אם פלד מתכוון לבצע שינויים במסגד אל-אקצא".