הדוח, שפורסם במסגרת פרויקט "עלויות המלחמה" של אוניברסיטת בראון, מציין כי החלק הגדול ביותר הועבר במסגרת מימון צבאי חוץ (Foreign Military Financing) ונאמד בכ-8.12 מיליארד דולר. בנוסף נרשמו העברות והוצאות בסעיפים הבאים: כ-5 מיליארד דולר להגנה טילית, כ-4.4 מיליארד דולר להחלפת נשק שנשלח מהמלאים האמריקניים לישראל, וכ-כ-801 מיליון דולר לרכישת תחמושת עבור המשטר.
הדוח מוסיף כי ארה"ב הוציאה גם כ-725 מיליון דולר לרכש צבאי מחוץ לארה"ב (Offshore Procurement) וכ-198 מיליון דולר להשבחת קיבולת ייצור הנשק בתעשיות ההגנה הפנימיות, במטרה לענות על צורכיה של ישראל במהלך המלחמה.
חוקרי בראון ציינו כי סכום זה גדול בצורה חסרת תקדים לעומת הממוצע השנתי קודם לפרוץ המלחמה — שממוצע הסיוע השנתי עמד אז על כ-4 מיליארד דולר — וכי התמיכה הכספית־צבאית נמשכת אף על־פי שהמשבר ההומניטרי בעזה הפך לאחת הטרגדיות ההומניטריות הבולטות בשנים האחרונות והוליד לחצים בינלאומיים להגביל את זרימת הנשק.