לקראת ההכרזה על זוכי פרס נובל לשלום לשנת 2025, נשבר שיא חדש של 338 מועמדים – 244 יחידים ו־94 ארגונים. על רקע זה, טראמפ פתח בקמפיין לובינג נרחב, מלווה בהצהרות פרובוקטיביות ואיומים מרומזים, וטען כי אי־זכייתו תיחשב "עלבון לאמריקה".
338 מועמדים לפרס נובל לשלום 2025
על פי אתר פרס נובל, עד ל־5 במרץ השנה נרשמו 338 מועמדים – 244 יחידים ו־94 ארגונים – עלייה ניכרת לעומת השנה שעברה. בשנת 2016 נרשם השיא הקודם: 376 מועמדים.
המועד האחרון להגשת מועמדויות היה 31 בינואר 2025, אך חברי הוועדה הנורווגית רשאים להוסיף מועמדים נוספים עד חודש לאחר מכן.
בהתאם למסורת הוועדה, שמות המועמדים אינם נחשפים לציבור או למועמדים עצמם, אך לעיתים מידע זה דולף לתקשורת או נחשף ביוזמת הממליצים.
רשימת המועמדים מתפרסמת רשמית רק 50 שנה לאחר ההחלטה, אך שמות הזוכים לשנת 2025 יוכרזו ב־10 באוקטובר 2025, ומסירת הפרס תתקיים ב־10 בדצמבר באוסלו.
מי הוצע השנה?
למרות הסודיות, חלק מהממליצים חשפו את בחירותיהם. בין המועמדים שנודעו: בית הדין הפלילי הבינלאומי, נאט"ו, פעילת הדמוקרטיה מהונג קונג ג'ואו הונג־טונג, עורך הדין הקנדי אירווין קוטלר, ואלון מאסק.
סוכנויות זרות דיווחו כי קמבודיה, ישראל ופקיסטן הציעו גם הן את טראמפ, אך מאחר שהמועמדות נשלחה לאחר תום המועד הרשמי בינואר – היא אינה תקפה לשנת 2025.
פרשנים מעריכים כי טראמפ נוקט כלפי פרס נובל אותה גישה עימותית שאפיינה את מדיניותו בכל תחום אחר.
קמפיין הלובינג של טראמפ: האם יצליח?
רוב כלי התקשורת הבינלאומיים מדגישים כי טראמפ מפעיל לחץ אגרסיבי להשגת הפרס, ומציג את זכייתו כעניין של כבוד לאומי. הוא טען לא אחת כי אם לא יזכה – "זו תהיה השפלה לארצות הברית".
דיווחים שונים מצביעים על קמפיין אינטנסיבי מאחורי הקלעים שנועד להשפיע על חברי הוועדה הנורווגית. טראמפ העלה את הנושא אף בעצרת הכללית של האו״ם, כשהזכיר כי "כולם אומרים שאני צריך לקבל את פרס נובל לשלום", בטענה כי לא הוא ולא ארצות הברית קיבלו הכרה על חתימת הסכמי אברהם ב־2020.
סטיב ויטקוף, שליחו המיוחד למזרח התיכון, טען כי הוועדה צריכה "לפעול ולהעניק את הפרס למנהיג שעשה יותר מכל לקידום השלום".
טראמפ טוען כי מאז שובו לבית הלבן בינואר, הצליח "לסיים לפחות שש או שבע מלחמות", כולל סכסוכים בין הודו ופקיסטן, בין קונגו למורדים הנתמכים על ידי רואנדה, ובין תאילנד לקמבודיה.
דיווחים אחרים מציינים כי טראמפ הפעיל גם לחץ דיפלומטי – מזכיר המדינה מרקו רוביו נרתם לקדם את מועמדותו בכלים מדיניים, ואף נרמז כי טראמפ העלה את הנושא בשיחה ישירה עם שר האוצר הנורווגי לשעבר וראש נאט"ו לשעבר, ינס סטולטנברג.
במקביל, הלובינג חצה גם את הגבולות העסקיים: מנכ״ל פייזר, אלברט בורלה, שיבח את טראמפ על ניהול פרויקט "וורפ ספיד" לפיתוח חיסוני הקורונה, ואמר כי "מאמץ כזה ראוי לפרס נובל לשלום".
לחצים פוליטיים ונורווגיה במתח
ראש ועדת נובל הנורווגית הבהיר כי הוועדה אינה נתונה ללחץ פוליטי ישיר, אך הודה שקיימים קמפיינים ציבוריים ופרטיים בניסיון להשפיע. לפי דיווחים, חברות יחסי ציבור נשכרו במטרה לעצב דעת קהל ולהטות עמדות.
מקורות בנורווגיה הביעו חשש מתגובה תקיפה מצד טראמפ אם לא ייבחר, ואחד הבכירים אף התלוצץ כי "ישקול לקחת חופשת מחלה ב־10 באוקטובר".
היסטוריה של פרסי שלום שנויים במחלוקת
מאז 1901 הוענק הפרס 105 פעמים ל־139 זוכים – 92 גברים, 19 נשים ו־28 ארגונים. ארבעה נשיאים אמריקאים זכו בו: תיאודור רוזוולט (1906), וודרו וילסון (1919), ג'ימי קרטר (2002) וברק אובמה (2009). טראמפ שואף להיות החמישי.
אך לאורך השנים ספג הפרס ביקורת על בחירות שנויות במחלוקת: הענקתו לאונג סן סו צ'י (1991) חרף שתיקתה נוכח טבח מוסלמים במיאנמר; להנרי קיסינג'ר ולמנהיג הווייטנאמי לה דוק תו (1973) על סיום מלחמת וייטנאם; ולברק אובמה (2009) עוד בטרם נקט צעדים ממשיים להפחתת סכסוכים.
המסקנה
על פי קרן נובל, הזוכה מקבל מדליה, תעודה ו־11 מיליון קרונות שוודיות (כ־1.19 מיליון דולר), אך עבור טראמפ – תשומת הלב העולמית כנראה יקרה מכל.
טראמפ טוען כי סיים שבע מלחמות ועשוי להביא לסיום שמינית – אם ישראל וחמאס יגיעו להסכמה. מומחים מגדירים טענות אלה כמופרזות וחסרות בסיס.
על פי נתוני "ועדת הגנת העיתונאים", מאז פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023 נהרגו 192 עיתונאים – 178 מהם פלסטינים שנהרגו בידי ישראל.
כך או כך, טראמפ ממשיך להשקיע מאמצים אדירים בניסיון להירשם בדברי הימים כזוכה פרס נובל לשלום – גם אם, כמו מועמדויות רבות לפניו, שמו ייחשף רק בעוד חמישים שנה.