הרמטכ"ל רב־אלוף אייל זמיר הגיש לשר הביטחון ישראל כ"ץ המלצה למנות את תת־אלוף עומר טישלר למפקד חיל האוויר הבא ואת האלוף אייל הראל למפקד חיל הים – אך שתי ההמלצות ממתינות כעת לאישור השר, על רקע מתיחות גוברת בין השניים.

לפי הערכות בכירים במערכת הביטחון, המחלוקת סביב המינוי של הנספח הצבאי בוושינגטון החריפה את העימות בין הרמטכ"ל לשר, וגרמה לעיכוב שורה של מינויים בכירים נוספים בצמרת צה"ל.

תא"ל עומר טישלר, המשמש כיום ראש מטה חיל האוויר ולשעבר ראש להק מבצעי אוויר, נחשב לקצין מוערך ובעל ניסיון מבצעי עשיר. לצד שמו עלה גם מועמדותו של תא"ל איל (גריני) גרינבוים, לשעבר מפקד בסיס נבטים וראש מטה חיל האוויר, הזוכה לתמיכה מקצונה בכירה לשעבר.

האלוף אייל הראל, ראש אגף התכנון בצה"ל, קיבל שבחים מישראל כ"ץ על תפקודו במהלך המלחמה האחרונה וזוכה לגיבוי מלא בדרגים הגבוהים.

אולם מאחורי הקלעים, היחסים בין השר לרמטכ"ל הידרדרו באופן חריג. בחודשים האחרונים הגיש זמיר לאישור השר עשרות מינויים בדרגות אלוף ותת־אלוף, אך משרד הביטחון עצר את התהליך. בשיא העימות פרסמה דוברות צה"ל באישון לילה הודעה חריגה ובה רשימת המינויים החדשה – פעולה שנתפסה במשרד הביטחון כעקיפה של השר.

כ"ץ הגיב בתקיפות והודיע כי כל המינויים מוקפאים. לדבריו, "יש נוהל ברור שבו הרמטכ"ל מציג לשר מספר מועמדים לכל תפקיד, ולאחר התייעצות השר קובע מדיניות ומאשר את המינוי הסופי. כך היה בעבר – וכך יהיה גם עתה".

במערכת הביטחון מתארים את המצב כ"פקק חסר תקדים" בפיקוד הבכיר של צה"ל, שעלול לשתק החלטות אסטרטגיות בזמן מלחמה מתמשכת. גורמים בצבא מזהירים שהמאבק האישי בין זמיר לכ"ץ הפך לסכסוך מוסדי עמוק, שמשפיע ישירות על תפקוד הצבא ועל ביטחון המדינה.