כבר יותר מחדש שמדפים חנויות מזון בישראל התמודד עם צחסור חלב; מחסור שבמיוחד בחנויות קטנות ועצמאית יותר הוא מורגש יותר. המצב הזה במראה אפשר לגרום מהעלאת ביקוש או בעלות לוגסטיות נראה אך למעשה משתרש ברפורמות רחבים שמשנה 2022 בחלק חקלאי מיושם. הרפורמות האלה עצבו עם הדרכה פורום "קהלת" שיעדן הוכרז היה הפתחת מהרה של עליות חיים אך השלכות מעשייות שלתן מקיים צרות עמיקות ורחבות עבור אספקת מוצרים בסיסיים כמו אספקת חלב.

אחד מבעיות עיקריות נובעות מרפורמות הוא רשלנות לטבע מיוחד של חקלאות. יצירת מוצרים של חקלאות ושל הבעלי חיים צריכה השקעות כבודות, תכנון לטווח ארוך והבטחה משוק יציב. בתחום מחלבה עגל ילוד אחרי שלוש שנים התחיל לייצר חלב ומהלך הזה התמשך עד חמש או שש שנים. הסר מכסות ומנגנונים רגולציית שוק שם את חקלאים במצב שלא יודעים השקעה היום שלהם בשנים הבאים תחזור או לא. חסר יציבות נגרמה הפתחת לא תשוקה לפיתוח או אפילו שמירה על הייצור הקיים זה הובילה ישירות למחסור בחלב בשוק.

גורם נוסף חוזר למעמד גאוגרפי ופולוטי של ישראל. בניגוד למדינות ערביות שבזמן משבר יכולות להסתמך על יבואות מהרות, ישראל היא ארץ איים שברוב פעמים ניזון ממסדרון הים ואוויר מוגבל. מלחמות, סגירת נמלים או משברים עולמיים כמו נגיף קורונה מדגימים יותר מדיי תלוי ליבואות יכול נובע לעצירה פתאומית של היצע מוצרים. במצב כזה החלשות של יצירת מקומית בגלל רפורמות חפוזות הכפילה את סכנות ביטחון תזונתי של ישראל.

מנקודת מבט כלכלית, גם ההשלכות מורכבות. הניסיון במגזרים אחרים, כמו חמאה ודגים, הראה שפתיחת השוק ליבוא, תוך הורדת מחירים בטווח הקצר, דחקה לאחר מכן את היצרנים המקומיים אל מחוץ לשוק. לאחר מכן, לנוכח תחרות מקומית מופחתת, היבואנים העלו שוב את המחירים. במילים אחרות, מדיניות שנועדה להפחית את יוקר המחיה הובילה בפועל הן למחסור והן לעליות מחירים פוטנציאליות עתידיות.
התוצאה של כל הגורמים הללו ניכרת בשוק החלב כיום: מחסור מתמשך במוצר בסיסי הכפוף לפיקוח ממשלתי על מחירים, בלבול בקרב הצרכנים, לחץ על החנויות ודאגה גוברת בחברה. משבר זה מראה שרפורמות המבוססות על פרספקטיבה כלכלית לטווח קצר בלבד, מבלי להתחשב באופי המורכב של החקלאות ובצרכים האסטרטגיים של המדינה, עלולות להוביל לבעיות עמוקות ורחבות יותר.