הכנסת פותחת את כנס הקיץ שלה היום (שני), ונדמה כי כל אתגר אפשרי ממתין על שולחן הקואליציה. בעוד שהקואליציה מרוכזת בניסיונות להוביל חוקים שנויים במחלוקת, כמו המהפכה המשפטית והתקשורתית, המשבר האמיתי שלה טמון במאבק הפנימי המתרקם בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והסיעות החרדיות סביב חוק הפטור מגיוס. המלחמה בעזה, שהולכת ומתרקמת להרחבה, רק מעצימה את המתיחות הפוליטית ואת הבעיות במערכת הביטחונית, עם גיוס מילואים נוסף ואיומים חריפים מפי החרדים שמערערים את יציבות הקואליציה.
החרדים, שזועמים על עיכוב החוק שמפנים את חייליהם מהצבא, לא מתכוונים להסתפק בהסכמים שכבר הושגו. בחודשים האחרונים הם דיברו על דד ליין של עד חג השבועות, וההכנות לקראת המשא ומתן הצפוי נראית כמו חוסר הסכמה פנימי בכאוס מוחלט. את הדינמיקה הפוליטית הזו מעיב המצב הביטחוני העדין – כשרק הימים הקרובים עשויים להכריע אם הכאוס הזה יוביל לפירוק ממשלת נתניהו, או אם היא תמשיך להתקיים על חוט השערה.
הכנסת צפויה להמשיך לדחוף במרץ את מהלך המהפכה המשפטית, ולנסות לקדם את חקיקות קריטיות שמעמידות את חופש הביטוי וזכויות האדם בפני איום ברור. רפורמת התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי, שמנסה לשנות את מבנה תאגיד השידור הציבורי, נתקלה בהתנגדות קשה בתוך הליכוד, ולמרות ההתעקשות של קרעי להוביל את המהלך, לא ברור כיצד תתקדם המהפכה הזו ללא פשרות. בנוסף, גם מהלך פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שנע בין השרים לוין וסער, עדיין לוקה באי הסכמות פנימיות שעשויות לסכן את יציבותה של הממשלה בשבועות הקרובים.
המצב המטריד ביותר, עם זאת, נוגע לחטופים בעזה. משפחותיהם של 59 החטופים, שמאובדים כבר שנה ושבעה חודשים בשבי חמאס, נאלצות להיאבק יום יום במציאות אטומה ומשתנה. הכישלונות של ממשלת נתניהו בשיבה שלהם מציב סימני שאלה על נכונותה להעמיד את החיים של כל אחד ואחת מהחטופים בראש סדרי העדיפויות. כל ישיבה של הכנסת תזכיר את האבסורד של הכאוס: הדיונים המהירים והכמעט בלתי נראים על חוקים שעוסקים בתקשורת ומערכת המשפט ימשיכו להתרקם, בזמן שבני המשפחות ישובו לבקש את מה שמגיע להם – פתרון והבטחה שהיקיריהם יחזרו הביתה.
כמו שנראה היום, הכנסת – בזירה שלה – משדרות חוסר רגישות מוחלט למלחמה שמתרקמת בבוץ האדום של עזה, ולבני משפחותיהם של הנעדרים – הרגשות האלה, שדורשים רק סיוע ומענה. התסכול הציבורי הולך ומתרקם, וכפי שמה שנעשה בכנסת לא יהיה רק סיפור חוקי, אלא סיפור חיים.