יצחק הרצוג, נשיא המשטר הציוני, הטיל על גדי איזנקוט, יו״ר מפלגת "ישר", את מנדט הרכבת הממשלה, לאחר שזכה לתמיכתם של 67 חברי כנסת. איזנקוט מתקשה להשיג רוב פרלמנטרי, שכן למחנה שלו בכנסת יש רק 48 מושבים.
יצחק הרצוג, נשיא המשטר הציוני, הטיל על גדי איזנקוט, מנהיג מפלגת "ישר", את מנדט הרכבת הממשלה הבאה של המשטר הציוני, לאחר שהסתיימו ההתייעצויות עם נציגי כל המפלגות והסיעות שזכו בבחירות. במסגרת ההתייעצויות הביעו 67 חברי כנסת תמיכה בהטלת מנדט הרכבת הממשלה על איזנקוט, בעוד 46 חברי כנסת ביקשו להטיל את המשימה על בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.
עם זאת, הטלת המשימה אינה מבטיחה שאיזנקוט יצליח להשיג רוב פרלמנטרי ולהרכיב ממשלה מוסכמת, שכן למחנה המתנגד לנתניהו יש רק 48 מושבים, והוא זקוק לתמיכת המפלגות הערביות או המפלגות החרדיות כדי להרכיב ממשלה. חלק מבעלי בריתו של איזנקוט מתנגדים להסתמכות על מפלגות אלה.
איזנקוט צפוי להתמודד עם משא ומתן מורכב, שיתנהל במסגרת ארבעה תרחישים בעלי סיכויי הצלחה שונים.
1. קואליציה עם החרדים ותמיכת המפלגות הערביות
התרחיש הראשון מבוסס על הצטרפותה של המפלגה החרדית "יהדות התורה" לקואליציה ועל השגת תמיכתה של הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם). על פי הרכב זה, הממשלה תוכל ליהנות מתמיכתם של 63 חברי כנסת בסך הכול, דבר שיאפשר לאיזנקוט לעלות לשלטון ולאחר מכן לפעול להרחבת הקואליציה שלו. ייתכן שאף מפלגת ש"ס החרדית תצטרף לקואליציה זו.
אולם, דרך זו ניצבת בפני שני מכשולים עיקריים: ראשית, אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת "ישראל ביתנו", מתנגד להסתמכות על קולותיהן של המפלגות הערביות. שנית, התחייבותו של מחנה איזנקוט במהלך הבחירות להרחיב את חובת הגיוס גם לחרדים מונעת הגעה להסכם עם מפלגותיהם. סיכויי הצלחתו של תרחיש זה כ"בינוניים עד נמוכים".
2. הקמת ממשלת מיעוט בת 48 מושבים
האפשרות השנייה היא הקמת ממשלת מיעוט המורכבת מארבע המפלגות המשתייכות למחנה איזנקוט, שלהן 48 מושבים בסך הכול. ממשלה זו תקווה לגייס שותפים חדשים לאחר שתעלה לשלטון. עם זאת, ממשלה כזו עדיין תהיה רחוקה מרוב של 61 מושבים. ואולם, אם מספר הקולות התומכים יהיה גבוה ממספר הקולות המתנגדים, ואם מספר מספיק של חברי כנסת יימנעו מהצבעה, ניתן יהיה להשיג את אמון הכנסת.
למרות זאת, המשך כהונתה של ממשלה זו ויכולתה להעביר חוקים ואת תקציב המדינה ימשיכו להיות תלויים בהסכמה עם המפלגות הערביות או החרדיות. נוסף על כך, ליברמן ונפתלי בנט, שותפו של יאיר לפיד, ראש האופוזיציה בישראל, במפלגת "ביחד", מתנגדים באופן עקרוני להקמת ממשלת מיעוט.
סיכויי הצלחתה של אפשרות זו כ"נמוכים", לנוכח הקושי להבטיח את יציבותה של ממשלה בהרכב כזה.
3. ממשלת אחדות עם נתניהו
התרחיש השלישי הוא הקמת ממשלת אחדות בהשתתפות איזנקוט ונתניהו. זאת, אף שאף אחד משני הצדדים אינו מגלה עניין רב באפשרות זו. לפי העיתון, איזנקוט מתעקש למצות את כל האפשרויות להרכבת ממשלה ללא נתניהו, בטרם ישקול שיתוף פעולה כלשהו עמו.
כמו כן, יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, סבור כי מסע הבחירות של מפלגת הליכוד, שבמסגרתו הוטלו ספקות בתוצאות הבחירות, שלל את האפשרות לנהל עם המפלגה משא ומתן על הקמת ממשלת אחדות.
עם זאת, גורמים פוליטיים מעריכים כי נתניהו עשוי לשנות את עמדתו אם ישתכנע כי ממשלה חלופית בלעדיו עומדת על סף הקמה.
למרות זאת, בתנאים הנוכחיים סיכויי מימושו של תרחיש זה נעים בין "נמוכים" ל"כמעט אפסיים".
4. כישלון בהרכבת הממשלה
האפשרות הרביעית היא שתקופת 28 הימים שהוקצתה לאיזנקוט, ואף הארכה אפשרית של 14 ימים נוספים, יסתיימו מבלי שיצליח להרכיב קואליציה שתזכה לאמון הכנסת.
בנסיבות כאלה, העיתון צופה כי מנדט הרכבת הממשלה תוטל על נתניהו, שגם הוא יתמודד עם מבוי סתום פרלמנטרי שאינו פחות מורכב מזה של יריבו.
עם זאת, העברת המנדט לנתניהו לא תהיה אוטומטית, שכן החוק מאפשר לנשיא המשטר הציוני להטיל על חבר כנסת אחר את משימת הרכבת הממשלה לתקופה של 28 ימים, ללא אפשרות להארכה, או להודיע כי לא ניתן להרכיב ממשלה.
בתנאים הנוכחיים, כישלונו של איזנקוט הוא התרחיש הסביר ביותר. לפיכך, הדרך של איזנקוט לראשות הממשלה נותרת מורכבת, והמפלגות שתמכו בהטלת מנדט הרכבת הממשלה עליו אינן מהוות בהכרח קואליציה מגובשת המסוגלת להקים ממשלה. לכן, יתרונו בעיני נשיא המשטר הציוני אינו מספיק כשלעצמו כדי להבטיח את השגת הרוב בכנסת.