ג׳פרי סאקס, כלכלן ופרופסור באוניברסיטת קולומביה, אמר בהתייחסו לשורשי העימות בין ארה״ב לאיראן כי הבעיה העיקרית של וושינגטון אינה רק חוסר האמון בטהראן, אלא התנגדותה לעצמאותה של מדינה שאינה מוכנה להמשיך להיות נתונה למרותה של ארה״ב .
סאקס אומר כי התפיסה שלפיה אי אפשר לנהל משא ומתן עם איראן אינה נובעת בהכרח מחוסר אמון בטהראן, אלא נעוצה בהתנגדותה של איראן למטרה שארה״ב הציבה לעצמה: שמירה על השליטה והעליונות במזרח התיכון.
לדברי הכלכלן, בחלקים ממערכת הכוח האמריקאית, הסוגיה אינה עמידתה של איראן בהסכם, אלא נכונותה לקבל סדר שבו המילה האחרונה נתונה בידי וושינגטון.
בהתייחסו להיסטוריה של איראן, אמר הכלכלן כי למדינה זו היסטוריה פוליטית וציוויליזציונית בת כ-2,500 שנה, בעוד שגילה של ארצות הברית הוא כ-250 שנה.
הוא מתח ביקורת על התעלמותם של האמריקאים מההבדל ההיסטורי הזה והדגיש: "וושינגטון צריכה להכיר את איראן טוב יותר ולגלות הבנה וכבוד רבים יותר לעברה ולמעמדה".
הפרופסור טען כי "התפיסה המבוססת על שליטה והגמוניה מושרשת בוושינגטון, בסוכנות הביון המרכזית של ארה״ב (CIA), בפנטגון, בקרב קבלנים צבאיים ואפילו בכמה אוניברסיטאות בחוף המזרחי של ארה״ב ". לדבריו, באוניברסיטאות אלה חלק מפעילות המחקר בתחום היחסים הבינלאומיים מתנהל במימון ממשלתי או במימון הפנטגון.
סאקס תיאר את ישראל בהקשר זה כנושאת מטוסים או ככלי צבאי של ארה״ב באזור, ואמר כי וושינגטון רואה בעצמה מעצמה שאמורה לקבוע מי ישלוט במדינות האזור.
הפרופסור אמר כי גם עבור נתניהו יש לאיראן חשיבות מיוחדת, משום שטהראן תומכת בשאיפות הפלסטיניות ועומדת מול תוכניותיה של ישראל באזור.
סאקס רואה בתקופה שבין 1953 ל-1979 תקופה שבה איראן הייתה למעשה תחת שליטתה של ארצות הברית. לדבריו, המהפכה של 1979 שינתה את המצב הזה והביאה להקמת משטר פוליטית חדשה, שכבר לא הייתה כפופה לסדר שבו רצתה וושינגטון.
הוא סבור כי "ארה״ב לא השלימה עם אובדן השפעתה על איראן, והעימות בין שתי המדינות נמשך מאז". תפיסה זו עומדת במרכז הנרטיב ההיסטורי של סאקס על שורשי המחלוקת בין טהראן לוושינגטון.