ימים ספורים לפני הבחירות בישראל, פרסם כלי תקשורת בריטי מאמר שבו העריך כי השסעים הפנימיים עלולים להוביל לפילוג ואף למלחמת אזרחים.

הקיטוב הפנימי מגביר בקרב האליטות בישראל את החשש מפני קריסת המדינה. סקר שנערך לקראת ועידת הרצליה בשנת 2026 העלה כי 97% מהישראלים מודאגים מהמחלוקות הפנימיות. גם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הזהיר מפני הסכנה של ״מלחמת אזרחים״ לנוכח עומק המחלוקות.

בהקשר זה, העיתון הבריטי דיילי טלגרף פרסם מאמר המזהיר מפני מלחמת אזרחים מתקרבת בין ישראלים. לפי העיתון, ה־CIA פרסם לאחרונה הערכה שלפיה ישראל לא תצליח לשרוד את המשבר הכלכלי ואת המתחים הפוליטיים והחברתיים המפלגים את החברה. ההערכה, כך נכתב, מתמקדת בקווי השבר בחברה הישראלית בין המחנות הקיצוניים לחילוניים.

האתגר הבלתי פתור של החרדים בחברה הישראלית

כך, למשל, בחודש אוגוסט סירבו חיילים מגדוד רותם של חטיבת גבעתי להשתתף בסיור מבצעי בעזה, משום שרופאה צבאית הייתה בתוך נגמ״ש נמ״ר. בשל כך, הם סירבו לעלות לרכב.

עבור החיילים, המשתייכים לחברה החרדית בישראל, נוכחותה של אישה בכלי הרכב הייתה בעיה חמורה יותר מהסכנה להיפגע בידי חמאס. בהמשך נידונו 16 מהם למעצר צבאי, צעד שעורר זעם רב בקרב הציבור החרדי.

החיילים טוענים כי יילחמו כל עוד הצבא יכבד את אמונותיהם, אך אם לא יעשה זאת, יסרבו לציית לפקודות מפקדיהם. זאת, בעוד עשרות אלפי גברים חרדים מסרבים בתוקף להתגייס ורואים בלימוד תורה ובתפילה את תפקידם העיקרי.

לקראת הבחירות המכריעות שייערכו בעוד ימים ספורים, המחלוקות הללו ממחישות את השבריריות שעלולה להביא לפירוק החברה הישראלית. ניסיונו של בנימין נתניהו להישאר בתפקיד ראש הממשלה, או לחלופין הקמת ממשלה חלופית בראשות גדי איזנקוט, המבקש לפעול נגד אלימות המתנחלים בגדה המערבית, עלולים אף הם לעורר משבר.

תרחיש של מלחמת אזרחים בישראל לאחר הבחירות

על פי הערכה מסווגת של ה־CIA, שפורסמה בתחילת החודש, המשברים הללו, לצד הלחץ הכלכלי הנובע מהעלייה בהוצאות הביטחון, מעמידים את ישראל לא רק בסכנת התפוררות חברתית, אלא גם בסכנה של מלחמת אזרחים.

בהקשר זה אמרה בת' אופנהיים, חוקרת במועצה האירופית ליחסי חוץ, כי ישראל מפולגת כל כך, עד שגם אם נתניהו ינצח בבחירות וגם אם יפסיד, הסבירות לעימות פנימי בין ישראלים גבוהה מאוד.

לדבריה, הבחירות מציבות שאלות קיומיות רבות בנוגע לעתידה של ישראל, והן עלולות להפוך להזדמנות ממשית לעימותים ולאי־שקט אזרחי בין הקהילות הדתיות לחילוניות.

בסוף השבוע שעבר נעצרו 42 גברים חרדים בנמל התעופה בן־גוריון בחשד להשתמטות משירות צבאי. מוקדם יותר החודש פרצו מהומות נרחבות בעיר מודיעין, לאחר שהמשטרה הצבאית ניסתה לעצור חשוד בהשתמטות מגיוס.

סוגיית ההשתמטות והפטור מגיוס לחרדים הפכה לנושא שנוי במחלוקת במיוחד מאז אירועי 7 באוקטובר 2023, ובזמן שאנשי מילואים נאלצים לשרת יותר מ־100 ימים בשנה. המחלוקת אף שינתה את קווי החלוקה בין המפלגות הפוליטיות.

החרדים מאיימים להצית את השטח

על רקע זה, מתנגדיו של נתניהו מדגישים בתוקף את הצורך בחקיקת חוק שיחייב את החרדים להתגייס. במקביל ללחץ הזה, המתיחות בחברה החרדית בישראל הגיעה לשיא.

ברחובות בני ברק, עיר חרדית גדולה הסמוכה לתל אביב, יוצאים חרדים להפגין וזועקים: אם המשטרה תגיע לכאן ותנסה להוציא את ילדינו מבתיהם כדי לגייס אותם לצבא, הדבר יוביל לפיצוץ גדול.

צעיר בן 26 אמר במהלך ההפגנות: ״יש לי שני ילדים, והעובדה שאני לומד תורה ומתפלל מספיקה כדי לתרום לישראל״.

צעיר אחר, בן 19, אמר: ״לאחרונה קיבלתי צו גיוס, אבל התעלמתי ממנו ולא ייחסתי לו חשיבות. אני גם לא מודאג״.

במקביל, אלימות המתנחלים בגדה המערבית הגיעה בשבוע שעבר לרמה בלתי נסבלת, לאחר שמתנחלים תקפו באכזריות את היידי לוין, צלמת הוושינגטון פוסט, שכמעט איבדה את אחת מאצבעותיה.

למחרת הותקפה באופן דומה משלחת של דיפלומטים אירופים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. כמו כן, דווח כי ראש עיר בן 78 מעיירה קטנה בצרפת הוכה באמצעות מוט ברזל.

במצב הזה, החברה החילונית בישראל מביטה במתרחש בזעם. רבים מחבריה סבורים כי הציבור החרדי הקיצוני פועל נגד האינטרסים של הישראלים — הן באמצעות ההשתמטות מגיוס, המונעת מצה״ל כוח אדם בהיקף נרחב, והן באמצעות הפגיעה בתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית.

לכן, אחד התרחישים האפשריים במצב הנוכחי הוא חזרה למחאות ההמוניות ששטפו את ישראל בשנת 2023, במחאה על ניסיונותיו של נתניהו להחליש את מערכת המשפט.

בשבוע שעבר הודיעו גורמים צבאיים בישראל כי צה״ל מתגבר את כוחותיו בגדה המערבית, במטרה למנוע החרפה של אלימות המתנחלים והקמה מהירה של מאחזים בלתי חוקיים נוספים. לפי הדיווח, המאחזים נועדו לסכל את תוכניותיה של הממשלה הבאה לרסן את התופעה.

כמה ימים לאחר מכן, בנמל תל אביב, עלה הביטוי ״גירוש פלסטינים״ — שלטענת מבקריו הוא לשון מכובסת לטיהור אתני — במהלך מפגש שאלות ותשובות עם איתמר בן גביר, יו״ר מפלגת עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי בממשלת נתניהו. הביטוי זכה לדיון בקרב המשתתפים הצעירים.

בתל אביב זכה בן גביר לקבלת פנים חמה בקרב הציבור החרדי, כאשר דיבר על החמרת העינויים של אסירים פלסטינים. עוד לפני שעלה לנאום, הסביר דוברו לקבוצה קטנה של עיתונאים בינלאומיים כי יו״ר מפלגתו אינו מעוניין לשוחח איתם ואינו מייחס חשיבות לדעותיהם. לדבריו: ״העדיפות שלו היא לישראלים שנמצאים בחדר״.

חשש להגירה המונית של ישראלים לאחר הבחירות

עבור הישראלים החילונים, הבחירות הללו מעוררות שילוב של תקווה וחשש. סקר שפורסם בערוץ כאן בחודש אוגוסט העלה כי 12% מהישראלים אמרו שתוצאות הבחירות ישפיעו על החלטתם אם להגר מישראל.

המועצה האירופית ליחסי חוץ התייחסה אף היא לסוגיה וציינה כי כלל לא יהיה מפתיע אם לאחר הבחירות תתרחש הגירה נרחבת של ישראלים. ייתכן, לפי המועצה, שאף נהיה עדים לגל הגירה המוני.