לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, לאחר שנקבע ה-27 באוקטובר 2026 כמועד הבחירות הבאות לכנסת בישראל, הקואליציה השלטת בישראל בראשות בנימין נתניהו עשתה צעד גדול מאוד כאשר אישרה בקריאה שלישית הצעת חוק יסוד "לימוד תורה" עם 63 בעד ו-52 נגד.
חוק זה קובע כי "לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובישראל". למרות שהחוק אינו מזכיר במפורש פטור לומדי תורה מגיוס לצבא, הוא יסלול את הדרך לאישור חוקים נוספים ויכול להצדיק בקלות הענקת פטור משירות צבאי בישראל לחרדים.
אישור חוק זה שלושה חודשים לפני הבחירות צפוי להשפיע בקרוב באופן משמעותי על סקרי דעת קהל אמינים ולהחליש עוד יותר את מעמדה של הקואליציה השלטת.
העברת חוק היסוד הנ"ל תיצור קרע עמוק בין מגזרים שונים בחברה הישראלית, האליטה הפוליטית, הצבא והמוסדות המשפטיים ערב בחירות 2026. לכן, ארבעה חברי כנסת מהקואליציה השלטת, דן אילוז, יולי אדלשטיין ושרן השכל מהליכוד, ומשה סולומון מהציונות הדתית, לא השתתפו בהצבעה, ומסיבה זו הצעת החוק אושרה בשלוש הקריאות עם 63 קולות בעד.
הטיעון המשפטי של מתנגדים וארגונים לא ממשלתיים, כולל "התנועה איכות השלטון", הוא שהחוק הזה הוא ניסיון "לחוקק פטור מגיוס לצבא הישראלי". בג''ץ פסק פה אחד ב-2024 כי על הממשלה לגייס אנשי צבא מקרב תלמידי ישיבות (בתי ספר דתיים ציוניים), שכן פג תוקף חוקי הפטור הקודמים. המתנגדים טוענים כי אישור החוק הזה הוא אור ירוק לעריקים מצה''ל ותחריף את המצב בתקופה שבה הצבא הישראלי זקוק מאוד לחיילים חדשים.
כעת, הקואליציה השלטת יצרה כלי חדש לעקיפת פסיקות בית המשפט העליון על ידי הגדרת לימוד התורה כ"ערך יסוד". חלק אחר מהמתנגדים לחוק זה טוענים כי הוא מעלה את מעמדו של "לימוד התורה" מעל ערכים יסודיים אחרים בישראל, ולכן ישבש את האיזון הקיים.
אחד הסעיפים החשובים ביותר בחוק זה הוא הניגוד החמור שלה למצבה הקריטי של ישראל עקב איומים צבאיים. בעוד שישראל נמצאת במלחמה רב-זירתית מאז ה-7 באוקטובר 2023, וצבא המשטר הצהיר שוב ושוב כי הוא זקוק ללפחות 12,000 חיילים חדשים כדי להמשיך בפעולות צבאיות (במיוחד בזירת לבנון) ולשמור על הביטחון הלאומי, פטור חרדים משירות צבאי יפגע קשות במבנה הצבא.
מתנגדי החוק, כולל מנהיגי האופוזיציה ומשפחות החיילים, טוענים כי העברת החוק באמצע המלחמה שולחת מסר הרסני לחיילי מילואים ולחיילים בשירות סדיר. חילי טרופר, נציג אופוזיציה, תיאר את המצב כ"העדפת עריקים על פני חיילים קרביים". בני גנץ, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, מתח גם הוא ביקורת על החוק הזה ואמר: האם אפשר לקיים מערכת שישמור על "ערכים דתיים" על חשבון החלשת "עמוד השדרה הביטחוני" שלה?
יתרונות של העברת החוק הזה עבור נתניהו
לאישור חוק זה יש היתרון בראש ובראשונה עבור הקואליציה השלטת ועבור בנימין נתניהו שהוא יספק את המפלגות החרדיות, ויאפשר למפלגות הללו להישאר במחנה נתניהו וימנע מהן להתקדם לעבר יריביו.
מכיוון שחוק היסוד הנ"ל אינו קובע במפורש את פטור החרדים מגיוס צבאי, נתניהו וראשי הקואליציה השלטת בוודאי יטענו כי חוק זה לא ישמש בהכרח לפטור החרדים.
אבל במקביל, נראה שגם עסקה פוליטית מתנהלת בין המפלגות החרדיות למפלגת הליכוד: בתמורה לאישור מחדש של חוק הפטור והחזרת המונופול לרב הראשי על תהליך הכשרת בשר, מפלגות אלו הבטיחו לתמוך בנתניהו בכל הנוגע ל"וועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר", "הגבלת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה" ו"הגבלת חופש התקשורת".
מנגד, אנשי האופוזיציה מתחו ביקורת פה אחד על החוק הזה. נראה גם שתהליך האישור שלו יהיה כרוך במכשולים משפטיים רבים, כמו חוק יסוד הרפורמה השיפוטית, שבוטל על ידי בית המשפט העליון ב-2024. בית המשפט העליון צפוי לבטל גם את חוק היסוד הזה.
מצד אחד, אישור חוקי יסוד דורש קונצנזוס משמעותי בין הקואליציה השלטת לאופוזיציה, ואי אפשר להשיג זאת רק על ידי רוב פרלמנטרי מוחלט. מצד שני, העברת חוקי יסוד דורשת בדרך כלל חודשים של דיון משפטי, וחוקי יסוד המאושרים במהירות גבוהה בתקופה שלפני פיזור הכנסת חסרים בוודאי את התנאים הדרושים כדי לשרוד כחוקי יסוד.
אם בית המשפט העליון יבטל את חוק היסוד הזה לפני בחירות 2026, נתניהו יטען בפני החרדים שניסה למלא את דרישותיהם אך נכשל בסופו של דבר. בנוסף לכך, היתרון השני של ביטול חוק זה לפני הבחירות יהיה החרפה נוספת של העימות המשפטי בין מוסדות ורשויות שיפוטיות לבין הממשלה והקואליציה השלטת. זה יאפשר לנתניהו להסיט את תשומת ליבה של חלק מדעת הקהל מכישלון ה-7 באוקטובר 2023 אל אירוע זה.
לסיכום, יש לראות באישור חוק יסוד זה חלק מאסטרטגיית הבחירות וההישרדות הפוליטית של נתניהו, שנועדה מחד גיסא לשמר את תמיכת המפלגות החרדיות ואת הלכידות בתוך הקואליציה השלטת, ומאידך גיסא, להשתמש בעימות עם הרשות השופטת ככלי לגיוס פוליטי ערב הבחירות.
עם זאת, פעולה זו ננקטה בתקופה בה ישראל מתמודדת עם משבר של מחסור בכוח אדם בצבא, השלכותיה של מלחמה רב-זירתית וההשפעות הקשות של התבוסה ב-7 באוקטובר. לכן, חוק זה עלול לא רק להחריף את משבר הלגיטימציה במבנה הפוליטי של ישראל, אלא שביטולו על ידי בית המשפט העליון יביא גם את העימות בין הממשלה לרשות השופטת לשלב חדש ויקר. למרות שמצב כזה עשוי ליצור הזדמנות קמפיין עבור נתניהו, ברמת המאקרו, זהו סימן להעמקת הפילוג הפנימי בישראל.