על פי סוכנות הידיעות תסנים, הנתונים הכלכליים האחרונים שפורסמו מראים כי כלכלת המשטר הציוני התכווצה ברבעון הראשון של 2026 עקב השלכות המלחמה עם איראן, דבר שפגע חלקית בתקוות לחזרה מהירה של צמיחה כלכלית עבור המשטר.
על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי של המשטר התכווץ בקצב שנתי של 3.3 אחוזים ברבעון הראשון של השנה; אם כי ירידה זו הייתה נמוכה מתחזית הכלכלנים שצפו ירידה של 4 אחוזים.
הכלכלה הישראלית חוותה צמיחה של 2.9 אחוזים בשנת 2025, ולאחר הפסקת האש במלחמת עזה, הצמיחה הכלכלית צפויה להגיע ליותר מ-5 אחוזים בשנת 2026, אך תחילת הסכסוך הצבאי בין ארה"ב לישראל נגד איראן בסוף פברואר שיבשה קשות את תהליך ההתאוששות הכלכלית. מתקפות טילים כנקמה, סגירת בתי ספר וירידה בפעילות העסקית מצוטטים כגורמים העיקריים המשפיעים על כלכלת המשטר.
נתונים כלכליים מראים כי צריכת משקי הבית ירדה ב-4.7 אחוזים ברבעון הראשון, היצוא ירד ב-3.7 אחוזים והוצאות הממשלה ירדו ב-4.8 אחוזים. לעומת זאת, ההשקעה בנכסים קבועים גדלה ב-12.6 אחוזים, אחד המדדים החיוביים הבודדים של הכלכלה הישראלית בתקופה זו.
למרות ירידה זו, כמה מוסדות כלכליים ישראליים סבורים שאם הפסקת האש תימשך והסכסוך ימנע התפשטות נוספת, קיימת אפשרות לחזרה הדרגתית לצמיחה כלכלית. ההערכה הנוכחית של בנק ישראל עומדת על כ-3.8 אחוזי צמיחה לשנת 2026; נתון נמוך מהערכות קודמות.
מומחים סבורים כי ההתפתחויות האחרונות הראו שוב כי עלויות המלחמה אינן מוגבלות לתחום הצבאי, ובנוסף להפסדים ביטחוניים, יכולות להיות להן השפעות עמוקות על הייצור, הסחר, הצריכה ותחזיות ההשקעה; נושא המשתקף כעת גם במדדים הכלכליים של ישראל.