עלי באקרי קני, סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, אמר במהלך המפגש ה־21 של מזכירי מועצות הביטחון הלאומי של המדינות החברות בארגון שנגחאי לשיתוף פעולה: “ראשית, ברצוני להודות לממשלת קירגיזסטן על האירוח הלבבי ועל קיום מוצלח של המפגש ה־21 של מזכירי מועצות הביטחון של המדינות החברות בארגון שנגחאי.”
הוא הוסיף: “המעמד שבו אנו יושבים היום הוא מעמד של הגנה והבטחת האינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים של עמינו. זהו מקום השייך למדינאים בעלי מחשבה עמוקה וראייה רחבה, הזוכים להערכה ולאמון מצד עמיהם וממשלותיהם.”
לדבריו, האיש שהיה אמור לייצג את איראן במפגש זה היה “אחי, ד״ר עלי לאריג׳אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, שנהרג במלחמת התוקפנות של המשטר האמריקאי והמשטר הציוני נגד העם האיראני.”
באקרי טען כי במהלך השנה האחרונה “שני המשטרים הפורעים הללו” פתחו בשתי מלחמות כוללות ביוני 2025 ובפברואר 2026, שעדיין נמשכות. לדבריו, מטרתם המוצהרת הייתה שינוי המשטר באיראן, אך הם נכשלו והושפלו בעקבות “המכות הנחרצות של העם האיראני ושל הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית.”
הוא הוסיף כי למרות הכישלונות הללו, התוקפים לא חדלו ממעשיהם, וטען כי הם פעלו בניגוד לעקרונות מגילת האו״ם, המשפט הבינלאומי והנורמות הדיפלומטיות, כאשר ביצעו “ניסיון חסר תקדים להתנקש במנהיג העליון של המהפכה האסלאמית, האייתוללה ח׳אמנאי”.
באקרי אמר כי פעולה זו “לא תישאר ללא תגובה”, אך הוסיף כי מדובר בתקדים מסוכן בזירה הבינלאומית, וקרא לכל המדינות לגנות אותו. הוא גם שיבח את מזכירי מועצות הביטחון של ארגון שנגחאי על גינוי ההתנקשות במנהיג העליון של איראן.
לדבריו, במהלך “40 ימי תוקפנות רצופים” בוצעו פשעים חמורים, בהם חיסול בכירים צבאיים ואזרחיים, תקיפת מתקנים ותשתיות אזרחיות, תקיפת מתקני גרעין אזרחיים, תשתיות תעשייה, חינוך ובריאות, וכן תמיכה פוליטית, כספית וצבאית בקבוצות בדלניות וטרוריסטיות סביב שטח איראן.
הוא טען כי הפצצת בית הספר “שג׳רת טייבה” בעיר מינאב ביום הראשון למלחמה, שבה נהרגו יותר מ־180 תלמידים חפים מפשע, מהווה פשע מלחמה ברור. לדבריו, “הרג מכוון ומודע של 180 אזרחים, בהם ילדים וילדות, אמנם אינו מגיע לרמת הפשעים בעזה, אך מהווה פרק אפל בהיסטוריית הפשעים של ארה״ב והמשטר הציוני נגד האנושות.”
באקרי התייחס גם לתקיפת הצוללת האמריקאית נגד הספינה האיראנית “דנא”, שהייתה בהודו לצורך תרגיל צבאי, וטען כי מאות מאנשי הצוות נהרגו. “המעשה הזה לא יישכח ולא יישאר ללא תגובה,” אמר.
לדבריו, כיום ברור שהמלחמה הזו נובעת מפרויקט פוליטי קיצוני של ההנהגה בארה״ב וב“פלסטין הכבושה”. הוא ציין כי לפני המלחמה, המדיניות הרשמית של איראן התבססה על יחסי שכנות ושיתוף פעולה מרבי עם מדינות האזור ועם שותפותיה האסטרטגיות.
בהקשר זה הזכיר כי איראן התקבלה כחברה בארגון שנגחאי, ולאחר מכן גם בארגון BRICS ובאיחוד הכלכלי האירו־אסייתי. לדבריו, מדיניות זו, שחיזקה את שיתוף הפעולה הפוליטי והכלכלי עם מדינות אסיה, זכתה לאמון רחב משום ששאפה לקדם רב־צדדיות כלכלית והתלכדות אסייתית.
באקרי הדגיש: “בדיוק זו הייתה מטרת המלחמה — לפגוע בהתלכדות האסייתית. המלחמה נגד איראן היא תחילתה של מתקפה נגד הדרום הגלובלי.”
לדבריו, מדובר במלחמה בעלת אופי אימפריאליסטי שנועדה ליצור אזורי השפעה ושליטה מוחלטת במשאבי האנרגיה של המפרץ הפרסי, כדי למנוע את צמיחתה של אסיה ואת עלייתן של מעצמות ביניים.
הוא הזהיר כי המלחמה אולי החלה נגד איראן, אך אינה מוגבלת אליה, ואם העולם יישאר פסיבי — היא תתרחב. “כל תגובה חלשה היא הזמנה למלחמה נוספת,” אמר.
באקרי הוסיף כי אחד מיעדי ארגון שנגחאי הוא זיהוי ומתן פתרונות לבעיות של המאה ה־21, וטען כי “הבעיה הגדולה ביותר של המאה ה־21 היא הופעתה של התאוריה החולנית ‘שלום באמצעות כוח’.”
לדבריו, “שלום באמצעות כוח” פירושו “כניעה במקום הסכם”, וגישה זו מובילה לשימוש מתמשך במלחמה ככלי מרכזי לניהול יחסים בינלאומיים, דבר המאיים על הביטחון העולמי והאזורי ופוגע בתוכניות הפיתוח הכלכלי הלאומיות והרב־לאומיות.
בסיום דבריו קרא לחיזוק הלכידות בתוך ארגון שנגחאי ולהגברת העמידות מול “גלי הכניעה”, והדגיש כי על הארגון להתמודד גם עם איומים מודרניים ומשולבים לצד האיומים המסורתיים, ולחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות החברות כדי למנוע את התממשותם.
הבכיר האיראני המשיך: בהקשר זה, הרפובליקה האסלאמית של איראן מאמינה ב"תכנון, תיאום וחיזוק מנגנוני הרתעה משותפים, לרבות באמצעות הרחבת הכיסוי שלה", כך שהארגון וחבריו יוכלו להיערך לעידן החדש של ביטחון בינלאומי. הרפובליקה האסלאמית של איראן מדגישה גם את הצורך של ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי להיות זריז בהתמודדות עם מצב חדש זה, ובנוגע לכך, היא תומכת ביוזמת הפדרציה הרוסית "להקים מנגנון תגובה מהירה לאתגרים בינלאומיים" וכן ביוזמה "להקים עתודות משאבים אסטרטגיות במסגרת ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי ומדינות בריקס". באופן טבעי, הקמת מערכת הסדרים פיננסיים נחשבת לתשתית חיונית לחיזוק שיתוף הפעולה.
הוא סיכם והוסיף: בתוך אירועים אלה, אסור לנו לשכוח את הדיכוי והסבל של העם הפלסטיני והלבנוני. ההתפשטות של המשטר הציוני הפכה כיום ברורה יותר מאי פעם לכולם. מאמצי המשטר הזה לכבוש ולספח אדמות מסביב ולקדם מלחמה ואלימות ברחבי האזור הם המקור העיקרי לחוסר הביטחון במערב אסיה, השנואה על ידי מדינות. כינון שלום ויציבות ארוכי טווח במזרח התיכון אפשריים רק באמצעות פתרון מקיף וצודק של הסוגיה הפלסטינית, המבוסס על עקרון הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני והקמת מדינה פלסטינית עצמאית.