הלווייתו של אחמד אלנעמי נערכה היום ברהט, שעות לאחר התקרית הקטלנית שהסעירה את העיר. באוהל האבלים ובבית המשפחה חזרו הקרובים שוב ושוב על הטענה כי גרסת השוטרים אינה מתיישבת עם מצבו הפיזי של בן ה־57, שסבל לדבריהם מבעיות בריאות קשות והתקשה בתנועה. בעוד שבמשטרה טוענים כי אלנעמי התנגד למעצר, ניסה לברוח ואף תקף את השוטרים באגרופים – בני משפחתו מתעקשים כי לא היה מסוגל לבצע את המעשים שיוחסו לו. אחותו תקפה בחריפות את הכוחות ואמרה כי "השוטרים פעלו בניגוד לחוק", תוך שהיא מביעה ייאוש מאכיפת החוק ומהטיפול במקרה. התקרית מעוררת מתיחות רבה בעיר וקריאות לבדיקה יסודית של נסיבות הירי, במיוחד לנוכח הטענות כי חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים טרם הגיעו לזירת האירוע.

לפי דו"ח הארץ, על פי מכריו של אלנעמי, בשנים האחרונות הוא חווה הידרדרות שגרמה לכך שנטל תרופות רבות ובקושי הלך. סרור, אחיו הגדול, סיפר כי אחמד היה חולה סוכרת ושמצבו הידרדר מאז שעבר אירוע מוחי לפני כמה שנים. הוא הוסיף כי בחודש האחרון אף התגלה גידול בראשו. המתפללים לצידו במסגד ציינו כי בשל מצבו נהג להתפלל בישיבה, שכן התקשה לכרוע ולהשתחוות כנהוג בתפילה המוסלמית. יקין, בתו בת ה־20, פתחה בעיניים דומעות ארבע מגירות מלאות בתרופות עליהן כתוב שמו.

עיתון הארץ דיווח כי קרובת משפחה שעובדת כמעסה רפואית סיפרה כי אחמד היה מגיע אליה לטיפול בכל חודש, וכך גם לפני כשבועיים. "היו לו מים בברכיים. הוא היה חלש מאוד ולא יכול היה לרוץ", אמרה. "ברגע שאמרו שהוא רץ או תקף ידעתי שהם משקרים. ראיתי עד כמה חלש הוא היה. הוא אומנם היה מאוד גבוה, גדול ועם עיניים גדולות, עם חזות שאולי יכולה להרתיע, אבל אני יודעת שהוא לא היה מסוגל לתקוף".

כולן בבית סברו שהאירוע נבע מגזענות, וכי אילו דובר ביהודי זה לא היה מסתיים במוות. הן דיברו על פחד הולך ומעמיק מהמרחב הציבורי, כשהפעם הוא כבר לא נובע רק מהירי והאלימות שהפכו לשגרה ברהט אלא גם מהמשטרה, זו שאמורה להגן עליהן. "זה לא רק גזענות, זה גם נגד החוק. בשום תרחיש הוא לא היה אמור למות", אמרה יסריח. "לפי החוק אסור היה לירות בו", היא זעקה. "ולכן אני אומרת שכבר אין חוק במדינה. אתמול זה היה אחמד, מחר מוחמד או הבן שלי. ומה יגידו שוב? הוא סיכן חיים. אח שלי הוא לא הראשון שנרצח על ידי שוטרים, ואותו דבר אמרו על כולם – 'הוא סיכן חיים'".