המועד לקבלת התשובות פקע ביום ראשון, אך בבית הנשיא נוטים להמתין כמה ימים כדי לאפשר לנתניהו להודיע אם ישתתף בשיחות בנושא.

עדיין לא ברור כיצד יפעל הרצוג אם נתניהו יסרב בסופו של דבר להצעה לקדם מגעים להסדר טיעון, ומה יעלה בגורל בקשתו של ראש הממשלה לקדם את עצירת משפטו באמצעות הליך חנינה.

הרצוג המריא הלילה (רביעי) לביקור מדיני בן ארבעה ימים בפנמה ובקוסטה ריקה, שם ייצג את ישראל בטקס השבעתה של הרצוג הנכנסת, לורה פרננדס דלגאדו. שהותו בחו"ל מעניקה לצדדים, לפי שעה, ארכה טכנית נוספת לקבלת ההחלטות. מאז שיגר ראש הממשלה בסוף נובמבר 2025 את בקשתו הרשמית לעצירת המשפט באמצעות חנינה, הרצוג מעכב את ההכרעה בנוגע לאפשרות ולתנאים שבהם ייתן חנינה לנתניהו עוד לפני הבחירות. גם השאלה אם ידרוש את פרישתו של ראש הממשלה מהחיים הפוליטיים כחלק מהמהלך – נותרה פתוחה.

העמדה הנחרצת של משרד המשפטים נגד השימוש בחנינה במקרה הזה מציבה את הרצוג במלכוד: אם יחליט להעניק חנינה לנתניהו בניגוד לעמדותיהן של מחלקת החנינות והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בג"ץ עשוי לפסול את החלטתו. בכך, הרצוג יצטייר ציבורית כמי שנכנע ללחצי נתניהו וקידם בחוסר תום לב מהלך שאין לו היתכנות משפטית.

ההמתנה לתשובת ראש הממשלה, שאמורה להימסר באמצעות סנגורו, עו"ד עמית חדד, מגיעה בהמשך להודעתו של הרצוג בשבוע שעבר, לפיה הוא משהה את הטיפול בבקשת החנינה ומעדיף לקדם תחילה שיח בין הצדדים. בלילה שבין ראשון לשני הודיעה היועמ"שית כי היא מוכנה להיענות לקריאת הרצוג , אך הבהירה כי השיחות ייערכו רק בתנאי ש"לא יתקיימו תנאים מוקדמים ומבלי לפגוע בהתקדמות המשפט".

במכתב הרשמי ששיגרה צוק־שפיר הובהר כי הרצוג סבור שבטרם תישקל הפעלת סמכותו בעניין בקשת החנינה, "יש למצות את האפשרות לקיום מגעים בין הצדדים לטובת הגעה להסכמות". בית הנשיא הזמין את הצדדים לשיח כשכל צד נכנס לחדר "חופשי מהתחייבות ומתנאים", תוך הדגשה כי ההיענות להזמנה אינה מהווה הסכמה לדבר המצוי במחלוקת ואינה גורעת מטענות הצדדים התלויות ועומדות בבית המשפט.