אחראי הסקרים אמר בריאיון מיוחד כי לפי תוצאות סקר ארצי, התכנסויות אלו מהוות שיא ייחודי בקנה מידה עולמי, וכי אין להן מקבילה בהיקף כזה בערים שונות.
לדבריו, על פי הממצאים, 67.8% מהמשיבים סבורים כי יש להמשיך בהתכנסויות עד להשגת מטרותיהן; זאת בעוד שהנתון אינו מתייחס רק למשתתפים בפועל, אלא גם לאנשים שלא יכלו להגיע.
הוא הוסיף כי כ-30% מהציבור ציינו שהם משתתפים בכל לילה או ברוב הלילות בהתכנסויות — נתון השווה לכ-25 מיליון בני אדם. מנגד, כ-20% מהמשיבים אינם רואים צורך בהמשך ההתכנסויות.
בהמשך התייחס להערכת תפקוד התקשורת הממלכתית ואמר כי 76.5% מהמשיבים העריכו את אופן הסיקור של התקיפות האיראניות ב"מלחמה הכפויה השלישית" כ"מתאים מאוד" או "מתאים".
עוד הוסיף כי 73.9% הביעו שביעות רצון ממהירות העברת החדשות, ו-72.5% מרמת הדיוק והאמינות — דבר המעיד על רמת אמון גבוהה של הציבור באמצעי תקשורת זה.
לדבריו, הסקר נערך לאחר הפסקת האש, ובו נבדקו גם עמדות הציבור בעד ונגד הפסקת האש.
הוא ציין כי 48% מהמשיבים תומכים בהפסקת אש, בעוד 43% מתנגדים לה — נתון המצביע על פער מצומצם בין הדעות.
אחראי הסקרים הדגיש כי המתנגדים להפסקת האש אינם בהכרח תומכי מלחמה, אלא חוששים שהפסקת האש תהפוך להזדמנות עבור האויב להתחמש מחדש ולחדש את התקיפות.
מנגד, התומכים רואים בהפסקת האש צעד חיובי בתנאי שתסיר את איום המלחמה מעל המדינה.
עוד הוסיף כי אחד הממצאים החשובים הוא תפיסות שונות בציבור לגבי משמעות הפסקת האש — יש הרואים בה סימן לניצחון, ואחרים כצעד זמני בלבד.
הוא ציין כי בשל קצב האירועים המהיר והיעדר הכנה מוקדמת מספקת לפני ההכרזה על הפסקת האש, לא התגבשה הבנה אחידה בציבור בנושא.
תקווה של 71% לעתיד לאחר המלחמה
אחראי הסקרים ציין כי הדאגה המרכזית של הציבור כיום היא המצב הכלכלי והמחיה, והיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.
לדבריו, הדבר מצביע על אמון משמעותי ביכולות ההגנה והצבא של המדינה, ולכן הדאגה המרכזית מופנית לכלכלה.
הוא הוסיף כי לאחר סוגיות כלכליות, חששות כמו מתקפות טרור, חבלה פנימית, אבטלה ופגיעה בעסקים נמצאים במקומות הבאים.
הוא הדגיש כי ממצאים אלו מצביעים על הצורך במאמץ מוגבר של הרשויות לטפל בנושאי המחיה, וכי התמודדות נכונה עם המצב עשויה להוביל לעתיד חיובי יותר.
לדבריו, הציבור מביע שביעות רצון סבירה מתפקוד הממשלה באספקת צרכים בסיסיים, אך עדיין מצפה לצעדים נוספים בתחום הכלכלי.
עוד הוסיף כי אחד מצירי הסקר המרכזיים היה מדידת התקווה לעתיד לאחר המלחמה.
לפי הנתונים, 71.7% מהמשיבים סבורים שמצב המדינה ישתפר לאחר המלחמה — עלייה משמעותית לעומת התקופה שלפניה.
לדבריו, תפיסה חיובית זו מעידה כי הציבור רואה במדינה גורם חזק המסוגל להתמודד עם אתגרים, במיוחד כלכליים, ולהתקדם באמצעות יכולות פנימיות.
הוא הדגיש כי העלייה בתקווה לעתיד היא הון חברתי חשוב, אשר ניהול נכון שלו עשוי להביא לשיפור במצבה של המדינה.
הדרישה הראשונה של הציבור: הסרת הסנקציות
אחראי הסקרים התייחס גם לעמדות הציבור לגבי מו״מ עם ארה״ב ואמר כי 39% מהמשיבים מתנגדים לחלוטין למשא ומתן.
עוד ציין כי 25% הביעו תמיכה נמוכה או נמוכה מאוד, בעוד 29% הביעו תמיכה גבוהה או גבוהה מאוד במו״מ.
לדבריו, הנתונים מצביעים על כך שמשקל המתנגדים גבוה באופן משמעותי מהתומכים, בין היתר בשל ניסיון העבר.
הוא הדגיש כי גם המתנגדים אינם בהכרח במצב כלכלי טוב, אלא גיבשו עמדה זו על בסיס ניסיון קודם.
בחלק נוסף של הסקר נשאל הציבור על סדרי עדיפויות במקרה של מו״מ.
56.3% ציינו כי הסרת הסנקציות באופן מלא היא העדיפות העליונה, ו-24% הציבו במקום השני הבטחה לאי-תקיפה נוספת של איראן.
נושאים נוספים שעלו: ביסוס הריבונות האיראנית במצרי הורמוז, הפסקת מלחמות בזירות שונות כולל ציר ההתנגדות, שחרור נכסים מוקפאים ויציאת כוחות אמריקאיים מהאזור.
לדבריו, דרישות אלו עולות בקנה אחד עם עמדות רשמיות של הנהגת המדינה.
בנוסף, הוצגו בסקר תרחישים של דרישות אמריקאיות אפשריות, אשר נתקלו בהתנגדות רחבה.
85.7% התנגדו להגבלת תעשיית הטילים של איראן, 82% התנגדו להוצאת מאגרי אורניום מועשר מהמדינה,
79.4% התנגדו להשבתת תעשיית הגרעין והעשרה לאפס, ו-73% התנגדו לפגיעה בריבונות איראן במצרי הורמוז.
עוד צוין כי 68% מהמשיבים מתנגדים להפסקת התמיכה בציר ההתנגדות.
לסיכום, הדגיש אחראי הסקרים כי גם בתנאים קשים, הציבור אינו מוכן לקבל תנאים העלולים לפגוע באינטרסים הלאומיים ובריבונות המדינה.