בהמשך לניתוחים בנוגע למבוי הסתום של ארה"ב ולטראמפ באופן אישי בנושא איראן, ובפרט במצר הורמוז ומאמציו לצאת מהבוץ הזה, אל-ג'זירה פרסמה מאמר שבו נבדק תסריט סגירת מצר באב אל-מנדב . המאמר מציין כי לאחר שמדובר בפעולה של ארה"ב בהטלת מצור על נמלי איראן, דרך מטה "חתם אלנביה" האיראני – אחראי לתיאום צבאי בין צה"ל ומוסדות החיל – עולה איום מפורש על חסימת עורקי השיט במפרץ הפרסי, בים עומאן ובים סוף במקרה של המשך המצור הימי.

סגירת באב אל-מנדב ; התסריט הגרוע ביותר לסחר העולמי

בהקשר זה, צוהיב אל-עיסא, מומחה לעניינים אסטרטגיים באזור, בשיחה עם אל-ג'זירה, אמר כי העברת מצר באב אל-מנדב  לקו הראשון של העימותים תוביל למעבר הקרב לאזור גיאוגרפי שיכניס את העולם כולו למצב של משבר כלכלי, פוליטי וביטחוני רחב היקף.

אל-עיסא הוסיף כי הסיכון הגדול טמון בקשר האסטרטגי בין מצר הורמוז לבאב אלמנדב; אם מצר הורמוז הוא "מאגר העולם" לנפט, גז ופתרוכימיה, אז באב אל-מנדב  הוא "הדלת" שדרכה נכנסים המשאבים הללו לאירופה ולמערב.

הוא הדגיש כי סגירת המעברים הללו או אפילו איום על הביטחון שלהם משמעותם:

פגיעה בסחר העולמי: סגירת באב אל-מנדב  תוביל לשיבוש הציר המסורתי של הסחר ממזרח אסיה (סין, הודו, יפן) לאירופה דרך הים התיכון, ותחייב את הספינות לשנות כיוון לכיוון כף התקווה הטובה, דבר שיגרום להבדלים עצומים בעלויות ובזמן.

הצטברות כוחות: למרות הנוכחות הצבאית האדירה של ארה"ב, הכוללת 3 נושאות מטוסים (אברהם לינקולן, ג'רלד פורד וג'ורג' בוש), לאיראן יש 40 איים עם יכולות צבאיות במימי המפרץ הפרסי, שהן נקודות תמיכה חזקות מבחינת אסטרטגית.

לפי המומחים, האיום מצד כוחות איראניים הוא לא רק דיבור פוליטי, אלא הודעה על מוכנות "אחדות המוקדים" האיראנית לפעולה, במיוחד בהתחשב בכך שאיראן מחזיקה בחופים נרחבים, מה שמאפשר לה לבצע מניפולציות ואיומים על מכליות.

אל-עיסא, בהסברו על ההיבטים הכלכליים של החמרת המתיחות, ציין כי סגירת באב אל-מנדב  – הנחשב לדלת הכניסה העיקרית לים סוף – תהיה מכה קשה לכלכלה העולמית, משום שזהו שינוי מלא בהכיוונה של המסילה למסחר העולמי לכיוון כף התקווה הטובה.

הוא הדגיש כי שינוי זה יוביל לתוצאות חמורות בשרשרות האספקה העולמיות, שיכללו עלויות נוספות מאוד וזמנים ארוכים יותר להגעת משלוחים, דבר שיביא את הסחר ממזרח אסיה לאירופה למשבר כלכלי וביטחוני חסר תקדים שיצא מעבר למרכז זה ויתפשט בכל רחבי העולם.

כללי הלחימה

מצד שני, האלוף אליאס חנא, מומחה צבאי ואסטרטגי נוסף לאזור, הציע ניתוח של מנגנוני המצור וכללי הלחימה בשדה הקרב, והסביר את ההבדלים הגיאופוליטיים של המעברים הימיים החיוניים.

ברמת החשיבות האסטרטגית, אליאס חנא הדגיש כי מצר הורמוז, בשל היותו עורק בלתי תחליף להובלת נפט, גז ופתרוכימיה, נשאר מצר "מובחר" שמהווה את הצומת החשוב ביותר בהשוואה לבאב אלמנדב ולתעלת סואץ.

לגבי הזווית האזורית, המומחה לענייני האזור ציין כי איראן פועלת במסגרת אסטרטגיית "אחדות המוקדים" בלבנון, עיראק ותימן (ששולטת על מצר באב אל-מנדב ), אך לאיראן אין נוכחות צבאית ישירה בתימן, ושמועות על הימצאות כוחות איראניים בתימן אינן נכונות.

המומחה הצבאי הסביר כי לתימנים יש חישובים גיאופוליטיים עצמאיים, ואין ספק שאיראן לא תנקוט בפעולה צבאית חד צדדית במצר באב אל-מנדב , במיוחד לאור המרחק הגיאוגרפי הרחב של כ-2,000 קילומטרים בין מצר הורמוז לבאב אלמנדב, מה שנותן לצדדים שם מרחב תמרון שונה בהחלטה ובפעולה. עם זאת, תיאום בין איראן לתימנים הוא דבר ברור וניתן לדמיין תסריטים שונים לגבי מצר באב אל-מנדב .

הוא הדגיש גם כי יש לזכור כי במסגרת ההתמודדות עם ישראל ולאחר מכן עם ארה"ב בהגנה על עזה, התימנים תקפו ספינות ומכליות בקרבת מצר באב אל-מנדב  בים סוף.

בהקשר זה, כלי תקשורת עבריים דיווחו כי מעבר לארה"ב ואירופה, ישראל מודאגת מאוד מהסיכון של סגירת מצר באב אל-מנדב  על ידי תימן בתיאום עם איראן.

הערוץ העברי "כאן" של מדינת ישראל הודה כי ישראל מאוד מודאגת מכך שהחוסיים ינסו לסגור את מצר באב אל-מנדב . "ראינו איך הם פגעו בכלכלה של ישראל! מצר זה חשוב מאוד לישראל!"