לפי סוכנות הידיעות טסנים, דו"ח מס' 229 של קבוצת פרשנות המלחמה של הסוכנות ביום ה-38 למלחמה, עוסק בהשלכות הכלכליות של חסימת מצר הורמוז עבור מדינות האזור ומדינות מחוץ לאזור:

דו"ח של רויטרס בוחן את ההשלכות הכלכליות של חסימה אפשרית של מצר הורמוז ואת התרחישים העומדים בפני השחקנים האזוריים והבינלאומיים.

אומדן הנזק למדינות ערב

בניתוח זה נאמר כי במקרה של סגירת המיצר, מדינות ערב יפסידו כ-200 מיליארד דולר בשנה מהכנסות הנפט שלהן; בנוסף לכך, קטאר תסבול הפסד של כ-50 מיליארד דולר מייצוא הגז.

לכן, בסך הכול כ-250 מיליארד דולר של הכנסה שנתית נמצאים בסכנת שיבוש; הכנסה זו, בשל המיקום הגיאופוליטי, נתונה למעשה להשפעת השליטה של איראן.

מנוף לחץ ואפשרות לגביית אגרות

בהתבסס על כך, נטען כי איראן יכולה להשתמש במצב זה כמנוף לחץ כלכלי ולדרוש חלק מזרם ההכנסות הזה בדמות אגרה או תשלום עבור מעבר.

תרחיש סירוב של מדינות ערב

אחד התרחישים המועלים הוא שמדינות ערב, בהסתמך על קרנות העושר הלאומיות שלהן, יסרבו לשלם אגרות לאיראן, אך בניתוח רויטרס מודגש כי החוסן הכלכלי של מדינות אלה במשבר ממושך מוגבל יותר, בעוד שלאיראן יש ניסיון רב יותר בניהול לחצים מתמשכים.

כתוצאה מכך, המשך החסימה עלול בהדרגה לשחוק את המשאבים הפיננסיים שלהן.

תפקיד ארצות הברית ודילמת הסנקציות

בהמשך מוזכר תפקידה האפשרי של ארצות הברית:

ארה"ב יכולה לאיים כי תראה בכל תשלום אגרות לאיראן עקיפה של הסנקציות ותטיל סנקציות על הצדדים המעורבים, אך גישה זו מתמודדת עם סתירה אסטרטגית:

המטרה הראשונית של וושינגטון היא להוריד את מחירי האנרגיה, בעוד שלחץ כזה עלול להוביל לעלייה במחירי הנפט. מצב זה יוצר מעין מבוי סתום בקבלת ההחלטות עבור מקבלי המדיניות האמריקאים.

אפשרות של צינורות חלופיים

תרחיש נוסף הוא ניסיון של מדינות האזור לחזק צינורות נפט כדי לעקוף את מצר הורמוז, אך גם אפשרות זו מתמודדת עם אתגרי ביטחון.

בדו"ח מוזכר תפקידו של ארגון אנצאר אללה בתימן, כגורם שמתואם עם איראן ויכול לאיים גם על ביטחון הנתיבים החלופיים הללו.

סיכום

הניתוח מציג מערך של תרחישים שלובים:

עלות כלכלית כבדה למדינות יצואניות האנרגיה במפרץ הפרסי

אפשרות לניצול המיקום הגיאופוליטי של איראן

מגבלות של חלופות והפגיעות שלהן

סתירה במדיניות האמריקאית בין סנקציות לשליטה במחירי האנרגיה

בסיכום, הדו"ח מראה כי מצר הורמוז אינו רק מעבר אנרגיה, אלא צומת אסטרטגי, שהחלטות לגביו נושאות השלכות מורכבות ורב-שכבתיות ברמה האזורית והעולמית.