לפי דיווח של מחלקת הבינלאומי בסוכנות הידיעות טסנים, אתר Project Syndicate פרסם ניתוח מאת סיימון ג׳ונסון, כלכלן בכיר וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2024, שבו הוא בוחן היבטים מורכבים וחסרי תקדים של המתיחות האחרונה במפרץ הפרסי.
ג׳ונסון, שבמהלך השנים שימש ככלכלן ראשי בקרן המטבע הבינלאומית ולימד בבית הספר לניהול סלואן של MIT, ובעל הבנה עמוקה של מבני הכוח והכלכלה העולמית, סבור כי איראן, באמצעות חסימת צוואר הבקבוק האסטרטגי של מצר הורמוז, הפכה בפועל את משוואת הסנקציות.
בניתוחו הוא טוען כי איראן, על ידי מניעת מעבר נפט של מדינות ערב בעלות ברית של ארה״ב, ובמקביל המשך ייצוא הנפט שלה לסין, הצליחה להטיל "סנקציות דה-פקטו" כואבות על כלכלת ארצות הברית.
מחבר הספר "כוח והתקדמות", המדגיש את הקשר בין טכנולוגיה, פוליטיקה ורווחה, מתייחס גם להשפעות המעשיות של מצב זה על חיי היומיום של אזרחי ארה״ב.
אף שארה״ב אינה מייבאת חלק גדול מהנפט שלה ישירות מהמפרץ הפרסי, ג׳ונסון סבור כי הקישוריות של השווקים הגלובליים הובילה לכך שמחיר הנפט מסוג ברנט עלה מעל 100 דולר לחבית, דבר שמשפיע ישירות על מחירי הדלק בתחנות הדלק בצפון אמריקה.
הוא מזהיר כי עליית מחירי הסולר והבנזין לא רק מייקרת את עלויות התחבורה ואת מחירי המזון, אלא גם עלולה לפגוע קשות בבסיס התמיכה של דונלד טראמפ, במיוחד בקרב חקלאים ונהגי משאיות, ואף להשפיע על תוצאות הבחירות האמצעיות בנובמבר.
ג׳ונסון, המשמש כיום כשגריר לבינה מלאכותית של בריטניה וכיו״ר משותף של מועצת הסיכונים המערכתיים, מזהה שכבה נוספת של המשבר בשווקים הפיננסיים.
לדבריו, בשל האינפלציה הנובעת ממחירי האנרגיה הגבוהים, הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה״ב) איבד למעשה את מרחב התמרון שלו להורדת הריבית.
בהתייחסו להיסטוריה הכלכלית, הוא משווה את המצב הנוכחי לתקופתו של ארתור ברנס בשנות ה-70 — תקופה שבה חולשה בהתמודדות עם לחצי אינפלציה הובילה לסטגפלציה הרסנית בכלכלה האמריקאית.
מנקודת מבטו של פרופסור זה מ-MIT, איראן, בהסתמך על תמיכה מודיעינית וטכנולוגיית כטב״מים מרוסיה, מנצלת את הזמן, שכן גם הקרמלין נהנה מעליית מחירי הנפט ושואף להסיט את תשומת הלב והמשאבים של ארה״ב מהמלחמה באוקראינה.
לבסוף, ג׳ונסון, תוך סקירת האפשרויות העומדות בפני הבית הלבן, מותח ביקורת חריפה על רעיונות שנויים במחלוקת — כגון חפירת תעלה חדשה באמצעות פיצוצים גרעיניים — שהועלו על ידי פוליטיקאים קיצוניים, וטוען כי הם בלתי ישימים ועלולים להפוך למטרות צבאיות קלות לטילים איראניים.
לדבריו, אף שחיזוק יכולות ההגנה והטכנולוגיה עשוי לסייע בטווח הארוך, בטווח הקצר עד הבחירות הלחץ הכלכלי על הדמוקרטיה האמריקאית הולך וגובר.
לדעתו, האתגר המרכזי הוא האם המערכת הפוליטית בארה״ב תצליח להתמודד עם "הסנקציות ההפוכות" הללו באמצעות פתרונות דיפלומטיים או הרתעה צבאית — לפני שהעמידות הכלכלית שלה תישחק.