המגזין האמריקאי Foreign Policy הדגיש כי תרחיש של פגיעה במתקני הנפט של איראן, במיוחד באי חארג' אינו יכול לשמש כ"מכת הכרעה אחת" במלחמה זו.
הכותב מציין את האיומים האחרונים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לתקוף את תשתיות הנפט של איראן, וכן את התקיפות המאושרות על מתקני דרום פארס וכותב: "אף שהפסקת יצוא הנפט של איראן תיצור קשיים בצמיחה הכלכלית שלה בשנים הקרובות, אין משמעות הדבר סיום יכולתה של איראן להמשיך במלחמה".
הניתוח, בהסתמך על נתוני המכס האיראני, קובע כי גם במקרה של חסימה מלאה של נתיבי המסחר במפרץ הפרסי, טהראן עדיין תוכל להפיק כ-2 מיליארד דולר בחודש מהכנסות יצוא דרך נתיבים יבשתיים (טורקיה, עיראק, אפגניסטן) ונמלי הים הכספי.
לפי המגזין, הצרכים הבסיסיים של כלכלת המלחמה של איראן-אספקת תרופות, מזון ומוצרי ביניים לתעשיות הביטחוניות-דורשים כ-3 מיליארד דולר יבוא חודשי, פער שניתן לכסות באמצעות ניהול יתרות מטבע חוץ והפחתת יבוא של מוצרים לא חיוניים.
בהמשך מציין הכותב, בהתבסס על נתוני משרד התעשייה של איראן בעשרת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית, ירידה של 14% ביבוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומעריך מגמה זו כסימן להתאמת הכלכלה האיראנית לדרישות תנאי מלחמה.
בחלק אחר של הדו״ח מתייחס המאמר לדברי סנאטור אמריקאי לינדזי גראהם שטען כי "השמדת ח׳ארג יכולה להכריע את תוצאות המלחמה” וכותב: "עמדה זו משקפת הבנה שגויה של גורמים אמריקאיים את מבנה הכלכלה האיראנית. גרהאם, כמו רבים מקובעי המדיניות בארצות הברית, מפגין הבנה חלשה של כלכלת איראן והשפעת ירידת הכנסות הנפט על מהלך המלחמה".
הניתוח מדגיש כי כדי להשיג השפעה מכרעת על יכולתה הכלכלית של איראן, ארצות הברית תיאלץ לפגוע במתקנים תעשייתיים מרכזיים כמו מתחמי פלדה ובתשתיות חיוניות כגון תחנות כוח. אולם צעד כזה יכניס את המלחמה לשלב חדש, שבו גם איראן תתקוף תשתיות דומות במדינות המפרץ הפרסי ובישראל.
בסיום מציין הכותב, בהתייחסות לניסיון שנת 2019 ולטענת דונלד טראמפ כי הכלכלה האיראנית "נשברה": "אף שהמלחמה הנוכחית עשויה לשבור את הכלכלה האיראנית באופן שהסנקציות לא הצליחו, איראן תדאג שגם ארצות הברית תיפגע ותחתוך את ידה בין שברי ההריסות".
דוח זה מתפרסם בשעה שהמתיחות הצבאית באזור גברה בשבועות האחרונים, ובכירים אמריקאים הודיעו כי הם בוחנים אפשרויות צבאיות להפחתת יצוא הנפט של איראן.