בתגובה לזינוק במחירי הנפט שנגרם מהמלחמה במערב אסיה, מדינות החברות בסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) החליטו להזרים לשוק 400 מיליון חביות נפט מהמאגרי חירום שלהן. מהלך זה נחשב לשחרור המתואם הגדול ביותר של מאגרי נפט מאז הקמת הארגון לאחר משבר הנפט של 1973.
במקביל הודיעה ממשלת ארצות הברית כי תשחרר 172 מיליון חביות נפט מהמאגרים האסטרטגיים שלה, ומשלוח המטענים הללו יתבצע בתוך כ-120 ימים.
תגובה שלילית של השוק לשחרור מהמאגרים האסטרטגיים
למרות החלטה חסרת תקדים זו, מחירי הנפט ממשיכים לעלות. נפט ברנט עלה ביותר מ-8 אחוזים והגיע לכ-100 דולר לחבית, ונפט WTI התקרב ל-95 דולר. תגובה זו מראה שסוחרי שוק הנפט מטילים ספק ביכולת המהלך הזה לפצות על זעזוע ההיצע שנגרם מהמלחמה.
פער ההיצע גדול מהמאגרי חירום
אנליסטים בתחום האנרגיה סבורים שאפילו שחרור של מאות מיליוני חביות נפט אינו יכול לפצות על מחסור ההיצע שנובע מהפרעה במצר הורמוז. מצר זה הוא אחד מצווארי הבקבוק החשובים ביותר של האנרגיה בעולם, וכ-20 מיליון חביות נפט עוברות בו מדי יום, דבר המהווה כמעט רבע מהסחר הימי העולמי בנפט.
אם ההפרעה במסלול זה תימשך, השוק יתמודד עם פער של כ-20 מיליון חביות ביום; נתון שהשחרור מהמאגרי חירום יכול לפצות רק על חלק קטן ממנו.
אי-בהירות לגבי זמן כניסת הנפט לשוק
גורם חשוב נוסף שמגביר את דאגת השוק הוא לוח הזמנים לכניסת הנפט המשוחרר לשוק. המאגרים האסטרטגיים נשמרים במדינות שונות ושחרורם דורש תיאומים טכניים ולוגיסטיים. לכן ייתכן שיידרשו 60 עד 90 ימים עד שנפט זה ייכנס לשוק בצורה מוחשית.
במצב כזה, אפילו ההתערבות הגדולה ביותר בהיסטוריה של שוק הנפט עשויה להיות בעלת השפעה קצרת טווח בלבד, ואם ההפרעה במצר הורמוז תימשך, הלחץ לעליית המחירים יימשך.