החוקרים והכלכלנים מזהירים כי בעוד שהמשבר הכלכלי והחברתי בישראל מתפשט בצורה חדה, המחסור במשאבים במגזרים החברתיים והתשתיתיים נותר אחת מהאתגרים הגדולים ביותר. דיווחים מראים כי עד לשנת 2026, ישראל תעמוד בפני מחסור חמור בתחומים כגון בריאות, חינוך, תחבורה ורווחה חברתית, אשר יפגעו בצורה משמעותית באיכות החיים של האזרחים.
בין היתר, עמית בן-צור, ראש "פורום ארלוזורוב", המכון לקידום כלכלה הוגנת וד"ר רונן מנדלקרן, חוקר בכיר בפורום וחבר סגל בית הספר למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א, מציינים במחקר מעמיק כי הגורמים למחסור הזה אינם קשורים רק למדיניות הממשלה ופעולות המובילים הפוליטיים, אלא בראש ובראשונה נובעים מהמגבלות שהוטלו על ידי המלצות שוטפות של גורמים בכירים במשרד האוצר לגבי חקיקות פיננסיות. חוקים אלו אמנם מסייעים לכאורה בהפחתת הגירעון והחובות הממשלתיים, אך הם גם הובילו להקטנה חדה בהשקעה בתחומים חברתיים ותשתיתיים.
בשנים האחרונות, הושקעו פחות ו פחות משאבים במגזר החברתי, מה שיצר קרעים עמוקים בחברה. המחסור החמור במורים, פגמים במערכת הבריאות, והיעדר תשומת לב לפיתוח תחבורה ציבורית הם חלק מהבעיות המהותיות בתחום זה. לדוגמה, מחסור במורים בכל המדרגות, מגני ילדים ועד תיכון, הוביל לירידה משמעותית באיכות ההוראה במגוון אזורים.
במערכת הבריאות, חסר תקציב של 30 מיליארד שקל בשנה לצורך חידוש הציוד הרפואי, הכשרת רופאים והקטנת המחסור החמור במטפלים, כולל 3,000 רופאים ו-30,000 אחים ואחיות. בעיות אלו הובילו להגדלת הלחץ על האזרחים ולהגדלת הוצאות הבריאות.
בתחום התחבורה, עקב המחסור בתקציב לפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, רק 10% מהאזרחים בישראל משתמשים בתחבורה ציבורית, שיעור הנמוך בהרבה לעומת מדינות אחרות ב-OECD. בנוסף, השקעות בפרויקטים חשובים כמו המטרו, אשר יכול היה להתחיל לפני לפחות עשור, עדיין לא יצאו לפועל.
אתגר נוסף הוא ההשקעה הלא מספקת בדיור ציבורי ובחוסר היכולת להתמודד עם משברים סביבתיים וזיהום האוויר, המים והקרקע. בעיות אלו לא רק פוגעות באיכות החיים, אלא גם מגדילות את חוסר האמון בממשלה ואת חוסר שביעות הרצון הציבורית.
מחקרים אחרונים מראים כי בעוד שבעבר המשברים נבעו בעיקרם מהגירעון, כיום חוסר ההשקעה בתשתיות החיוניות הוא האיום האמיתי על עתיד המדינה. בינתיים, ההמלצות של ארגונים כמו קרן המטבע הבינלאומית להעלות מיסים במקום לבצע רפורמות בתקציבים החברתיים, מראות בבירור כי מדיניות הממשלה לא הצליחה להעדיף את הבעיות החברתיות.
המצב הנוכחי לא רק שיביא להעמקת המשברים הכלכליים, אלא עשוי להחמיר את חוסר השביעות הרצון החברתי ולהגביר את המתחים הפנימיים בעתיד הקרוב.