לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, פרשת עבריין המין "ג'פרי אפשטיין" נחשבת לאחת השערוריות הבולטות ביותר בעשורים האחרונים בארה''ב. הכעס הציבורי כלפיו וכלפי הרשת הנרחבת של דמויות רבות עוצמה במעגל השפעתו לא שכך, אך מה שנותר בסימן שאלה הוא המשמעות האמיתית של "אחריות" במקרה זה. החשיפה ההדרגתית של מסמכים ממשרד המשפטים האמריקאי הובילה לגל של השלכות בממשלה, בפוליטיקה, באקדמיה, בעסקים ובהוליווד, וגם שיקפה תדמית של איטיות, עמימות ואף סובלנות כלפי אנשים בעלי השפעה בבית המשפט.

בין הדמויות הבולטות, עלה שמו של אנדרו מאונטבאטן-וינדזור, הנסיך הבריטי לשעבר, שהואשם באונס על ידי וירג'יניה ג'ופרה, אחת מקורבנותיו של אפשטיין. הוא איבד את מעמדו המלכותי ואת מקום מגוריו ועומד בפני חקירה פלילית בבריטניה, אם כי הוא מכחיש את ההאשמות. עם זאת, שנים חלפו מאז ההאשמה הפומבית הראשונה, ותהליך החקירה נותר ארוך ומסובך; עיכוב שחזר על עצמו גם במקרים אחרים.

גם משרד המשפטים בארה''ב שלח מסרים סותרים בנוגע לאפשרות של פתיחת חקירות פליליות חדשות. פרסום המסמכים הגיע רק לאחר לחץ מצד חברי קונגרס משתי המפלגות, כולל רו חנה ותומס מאסי, וזעם ציבורי גובר. גם לאחר הפרסום, חלקים מהמסמכים צונזרו, ותהליך ביטול הצנזורה היה הדרגתי ומוגבל. מצב זה עורר שאלות רציניות לגבי רצונם של מוסדות שיפוטיים לשקיפות מלאה.

מסמכים שנחשפו לאחרונה מראים כי מספר אנשים בעלי השפעה מעולם לא הועמדו לדין. לקס וקסנר, המיליארדר והתומך הפיננסי לשעבר של אפשטיין, נחקר בשלב מסוים על ידי התובעים כשותף אפשרי, אך מעולם לא הואשם. ז'אן-לוק ברונל, סוכן הדוגמנות הצרפתי ששמו הופיע במסמכים אלה, התאבד בשנת 2022 בכלא צרפתי לפני שהועמד לדין באשמת אונס. שמות אחרים נותרו במסמכים המצונזרים, והשאלה מדוע חלק מההליכים הללו מעולם לא הובילו להגשת כתבי אישום נותרה ללא מענה.

האדם היחיד הנעצר היום בכלא פדרלי הוא גיסליין מקסוול, בת זוגו ושותפתו הוותיקה של אפשטיין. עם זאת, על פי דיווחים, היא נפגשה עם טוד בלאנש, עורך דינו לשעבר של דונלד טראמפ וכיום בכיר במשרד המשפטים, בשנה שעברה. עורך דינה של מקסוול אומר שהיא מוכנה לטהר את שמותיהם של דונלד טראמפ וביל קלינטון בתמורה לחנינה. הצעה כזו, כשנתפסת כעסקה פוליטית, מעידה על קלף מיקוח על צדק, לא על אחריות.

טראמפ וקלינטון הכחישו כל עבירה. עם זאת, הסטיגמה של הקשר עם אפשטיין נותרה על דמויות רבות בעלות השפעה, במיוחד אלו שנשארו בקשר עמו לאחר הרשעתו ב-2008. הדיווחים הראשונים על התנהגותו פורסמו ב-2006 והרשעתו התקבלה ב-2008, אך מספר דמויות המשיכו לתקשר איתו גם לאחר מכן.

בגילוי שפורסם לאחרונה, מפקד משטרה לשעבר ציטט את טראמפ שאמר למפקד משטרת פאלם ביץ' שבפלורידה בשנת 2006 כי "כולם ידעו עליו" (על מה שאפשטיין עשה). ציטוט זה, אם הוא מדויק, מעלה שאלה מהותית: אם "כולם" ידעו, מדוע לקח שנים לחקירה רצינית?

השלכות הפרשה הזאת התפשטו גם לתחום התאגידי-עסקי. חברת "DP World" פיטרה את יו"ר החברה, הסולטן אחמד בן סוליים, לאחר ששמו הוזכר בהתכתבויות מייל בינו לבין אפשטיין, שהכילו הצהרות מזעזעות.

חברת "גולדמן סקס" הודיעה גם היא כי קייטי רומלר, היועצת המשפטית לשעבר של אובמה, תפרוש מתפקידה. מסמכים חדשים מראים שהיא הייתה בקשר עם אפשטיין לאחר הרשעתו. גם בליגת ה-NFL נפתחה חקירה בנוגע לההתכתבויות בין סטיבן טיש לאפשטיין.

בנוסף, אוניברסיטאות אמריקאיות יוקרתיות נפגעו מהשלכות של פרשה זו. אוניברסיטת הרווארד הרחיבה את היקף החקירה שלה, וחוקרת את קשריהם של מספר תורמים ופרופסורים עם אפשטיין.

מרטין נובאק ספג בעבר סנקציות בשל קשריו עם אפשטיין, אם כי הסנקציות הוסרו מאוחר יותר. באוניברסיטת ייל, דייל גלרנטר, פרופסור למדעי המחשב, הושעה לאחר שהמליץ ​​לסטודנט לעבוד אצל אפשטיין לאחר עסקת הטיעון השנויה במחלוקת שלו. הוא כתב להגנתו כי התכוון רק לעזור. תגובות כאלה מראות כי הגבול בין שיפוט מוסרי לאחריות משפטית נותר מטושטש.

ביל קלינטון יופיע בקרוב בפני הקונגרס כדי לתת הסבר, אירוע נדיר עבור נשיא לשעבר. נסיעותיו במטוסו של אפשטיין תועדו בשנים 2002 ו-2003, ולמרות שהטיסות נעשו לפני שהחקירה הפכה לגלויה, הן הפכו כיום לחלק ממורשתו הפוליטית. דוברו של קלינטון אמר בעבר כי לא היה לקלינטון קשר עם אפשטיין כבר יותר מעשור.

גם ביל גייטס הודה כי פגישותיו עם אפשטיין היו טעות והביע צער על כך, אולם מסמכים מראים כי הקשרים נמשכו גם לאחר הרשעתו של אפשטיין ואפילו תועדה פגישה ביניהם ב-2014. גייטס הכחיש כל עבירה, אך שאלות עדיין נותרו ללא מענה.

מוקד הביקורת על מערכת המשפט האמריקאית הוא עסקת הטיעון משנת 2008 בתיווך התובע הפדרלי דאז, אלכס אקוסטה, שספגה מאוחר יותר גל של ביקורת והובילה להתפטרותו מממשל טראמפ בשנת 2019. העסקה אפשרה לאפשטיין לקבל עונש קל מהצפוי, ורבים רואים בעסקה זו דוגמה לסטנדרטים כפולים בניהול המשפט, שבהם השפעה ועושר יכולים לשנות את ההליך המשפטי.

בשנים שלאחר מכן, אפשטיין ניסה לבנות מחדש את תדמיתו הציבורית, ונפגש ודיבר עם אנשי תקשורת ופוליטיקה. פתיחתה מחדש של הפרשה בשנת 2019 ומותו החשוד בכלא הפדרלי, בנסיבות מפוקפקות, ערערו עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט.

כעת, עם החשיפה ההדרגתית של מסמכים, עולה השאלה האם חקירה של ממש עומדת להתקיים או שמא חלק מהאמת שוב יוסתר עקב צנזורה ושיקולים פוליטיים. דמויות בעלות השפעה רבות נותרו בתפקידן, ורק מעטות התמודדו עם השלכות חמורות. בנסיבות כאלה, דעת הקהל מגיעה למסקנה יותר מתמיד שהצדק בארה''ב, לפחות במקרים הקשורים לכוח ועושר, לא תמיד מתנהל באופן שווה.