הדיווח קובע כי המהלך, שמגיע לאחר עשרות שנים של שקט יחסי בגזרה, מזכיר את שנות ה-60 וה-70 וחושף חששות עמוקים במערכת הביטחון הישראלית מפני הפיכת הגבול הירדני לחזית פעילה, או מה שמכונה "הצד הרך" של ההגנה הישראלית.
תרחיש "מלחמת המחר"
האתר הסביר כי פעולותיה הנוכחיות של ישראל מבוססות על תרחיש ביטחוני שתואר על ידי פיקוד המרכז כ"מלחמת המחר". התרחיש צופה את האפשרות שאלפי חמושים ממיליציות פרו-איראניות, יחד עם גורמים פלסטינים המתגוררים בירדן ולוחמים חות'ים, ינסו לפרוץ את הגבול במבצע הסתננות המוני מתואם.
באתר צוין כי מטרת המבצע, מנקודת מבט ישראלית, היא לבצע פיגועים בקנה מידה גדול במקביל להסלמה צבאית בגדה המערבית, ובכך להסיט את יכולותיו של צה"ל, הפועל כעת בחזיתות עזה ולבנון.
מקיני עטלפים לעמדות תצפית חכמות
תהליך השיקום המתמשך כולל תיקון עמדות מבוצרות ובונקרים שהיו מטרה להפגזות ירדניות במאה האחרונה, שחלקם הפכו עם הזמן למקלטים לעטלפים.
על פי הדיווח, אתרים אלה מצוידים כעת במערכות מעקב מתקדמות, כולל מגדלי מכ"ם ומצלמות מעקב ברזולוציה גבוהה. תוכנית ההגנה כוללת גם שדרוג של כ-80 קילומטרים מגדר הגבול בעלות של מיליארד שקלים ובניית סוללות ענק ומחסנים לוגיסטיים כדי להבטיח את חוסנם של כוחות השטח.
הגדלת כוח אדם
כדי להתמודד עם מחסור בכוח אדם, דיווח Ynet כי צה"ל הקים את "הדיוויזיה ה-96", המסתמכת על מתנדבים בגילאי 40 עד 60. המטרה היא להקים מה שמכונה "גדודי בזק", יחידות התערבות מהירה המסוגלות להיפרס ישירות מהבתים לקווי החזית עם ציוד מלא.
עם זאת, הכוח עדיין מתמודד עם אתגרים בגיוס מהיר ובהשגת מוכנות מלאה, והוא מסתמך כיום על יחידות מילואים קטנות ויחידות פיקוד עורף.
רחפנים וסמים
נתונים משנת 2025, שצוטטו על ידי האתר, מראים עלייה "מדאיגה" בפעילות הברחות בגבול ירדן. מספר הנשק שנתפס עלה מ-129 בשנת 2024 ל-263 בשנת 2025.
מדאיגים עוד יותר, נכתב בדו"ח, הם הערכות המראות 241 מבצעי הברחת סמים מוצלחים, לעומת שבעה בלבד בשנה הקודמת.
רחפנים הם אחד האתגרים המתעוררים החמורים ביותר. ניסיון להבריח 70 אקדחים באמצעות רחפן זוהה ליד ים המלח, טקטיקה שצה"ל חושש ממנה עלולה לשמש להברחת חומרי נפץ או לפיגועי התאבדות.
שינוי עמדה אסטרטגית ותיאום ביטחוני
למרות תגבורות אלו, Ynet מאשר את המשך וההתחזקות של התיאום הביטחוני בין פיקוד המרכז של ישראל לפיקודים האזוריים של צבא ירדן, עם תמיכה כספית וצבאית משמעותית מצד ארה"ב.
העיתון ציין כי תיאום זה נועד לשמור על יציבות לאורך הגבול המשותף. עם זאת, ישראל החליטה לא להסתמך אך ורק על דיפלומטיה והחלה להפוך את בסיסיה הצבאיים הסמוכים לגבול מ"מחנות מנהליים" ל"מבצרי הגנה" כדי למנוע הישנות של הקריסה הביטחונית שאירעה בעמדות הגבול בעזה ב-7 באוקטובר.
Ynet מסכם את הדיווח שלו בקביעה כי חיזוק הגבול המזרחי מייצג שינוי מהותי בדוקטרינת הביטחון של ישראל, שכן היא אינה רואה עוד בירדן רק "עומק אסטרטגי" או גבול שקט, אלא כחזית פוטנציאלית לעימות הדורשת השקעות מסיביות בתשתיות צבאיות ובטכנולוגיית הגנה כדי להתמודד עם איומים לא קונבנציונליים וחמושים חוצי גבולות.