מוקדם יותר החודש, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח על מגזר העסקים במשק הישראלי. דו"ח זה כולל נתונים על מספר העסקים, המעסיקים ומשרות השכר לשנת 2024, בחלוקה לפי חלוקות גיאוגרפיות וכלכליות. לראשונה, הדו"ח כולל נתונים על פתיחה וסגירה של סניפים של רשתות קמעונאיות ארציות, בחלוקה לפי אזור ומגזר כלכלי. התפתחות זו מאפשרת הבנה מעמיקה יותר של הדינמיקה של הפעילות הכלכלית המקומית באזורים גיאוגרפיים שונים.
שוק העבודה בשנת 2024
למרות המלחמה המתמשכת בעזה בשנת 2024, הדו"ח מצביע על כך שההשפעה הכוללת של המלחמה על רמות התעסוקה הכוללות הייתה מוגבלת יחסית. המספר הכולל של משרות שכר במשק ירד ב-0.46% בלבד בהשוואה לשנת 2023. השפעה זו קטנה משמעותית מהשפעת מגפת הקורונה (2021–2022) על שוק העבודה.
המגזרים שנפגעו ביותר
עם זאת, נצפו השפעות שליליות קשות במגזרים מסוימים שנפגעו ישירות מהמלחמה. מספר המשרות בענף הבנייה ירד ב-8.25% בהשוואה לשנת 2023, בעוד שבמגזר שירותי המנהלה והתמיכה מספר המשרות ירד ב-7.26%, ובמגזר החקלאי הוא ירד ב-6.79%.
לעומת זאת, מגזרים אחרים חוו צמיחה ברמות התעסוקה, ובראשן: עלייה של 3.77% במשרות במגזר המנהל הציבורי והביטחון, עלייה של 3.07% במגזר הבריאות והרווחה ועלייה של 2.33% בחינוך. עיקר העלייה הזו הייתה במגזר הציבורי. הדבר משקף מגמה של הרחבת התעסוקה במגזר הציבורי והחברתי בתקופות של משברים ביטחוניים וכלכליים, במיוחד במגזרים שבהם גבר הביקוש לשירותים ציבוריים.
פיזור גיאוגרפי של תעסוקה בשכר
הדו"ח חושף שינויים במספר המשרות באזורים גיאוגרפיים שונים, כאשר כל אחד מהם מושפע בצורה שונה מהמלחמות בעזה, לבנון ואיראן. מספר המשרות בשכר ירד ב-3.97% באזור הצפון וב-1.94% באזור חיפה. הדו"ח מייחס זאת לירי הרקטות העז שכוון לעבר ערי הצפון לאורך שנת 2024, עד להפסקת האש עם חיזבאללה בסוף נובמבר. לעומת זאת, באזור הדרום חל שיפור במספר המשרות בשנת 2024, עם עלייה של 2.26%. הדבר מוסבר על ידי הירידה בירי הרקטות מעזה מתחילת שנת 2024, שיפור במצב הכלכלי בדרום וחזרה הדרגתית לעבודה.
מספר מעסיקים
למרות הסכסוך המתמשך, בשנת 2024 חלה עלייה קלה במספר המעסיקים הכולל ב-0.49% בהשוואה לשנת 2023, ממצא בולט לאור האקלים הביטחוני והכלכלי ההפכפך. העליות הגדולות ביותר במספר המעסיקים היו במגזר הבריאות והרווחה (עלייה של 2.91%), אחריהם שירותים פיננסיים וביטוח (עלייה של 2.79%), ובנייה (עלייה של 2.05%), למרות הירידה במספר העובדים, כפי שצוין קודם לכן. מגמות מנוגדות אלו במגזר הבנייה מצביעות על עלייה במספר העסקים הקטנים או הקבלנים, יחד עם צמצום בכוח העבודה. ירידות במספר המעסיקים נרשמו גם במגזר התחבורה והאחסון (ירידה של 1.90%), מינהל ציבורי וביטחון (ירידה של 1.69%), ותעשייה ואנרגיה (ירידה של 1.31%).
באשר לפיזור הגיאוגרפי של המעסיקים, הדו"ח מראה עלייה במספר המעסיקים בכל האזורים למעט תל אביב, שם מספר המעסיקים ירד ב-0.55%. העליות הגבוהות ביותר במספר המעסיקים היו בצפון (עלייה של 2.24%) ובאזור ירושלים (עלייה של 2.28%). ניתן להסביר זאת על ידי הירידה במספר המשרות בשני האזורים, המעבר של חלק מהמפרנסים לעבודה עצמאית ובעלי עסקים, והעתקה גיאוגרפית חלקית של הפעילות הכלכלית הרחק מתל אביב, אולי עקב עלייה בעלויות או שינויים בצד הביקוש.
לפיכך, ניתן לומר שהמלחמות בעזה ובלבנון לא רק השפיעו על נפח העבודה, המשרות ורמות התעסוקה, אלא גם תרמו לשינויים בגיאוגרפיה של הכלכלה הישראלית, אם כי במעט ובזמנית.
השלכות כלליות
על פי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שוק העבודה הישראלי הפגין חוסן יחסי למרות המלחמה, אך עם פערים חדים בין מגזרים וגיאוגרפיים. הדו"ח ציין גם כי אזורי הגבול הצפוניים נשאו את עיקר אובדן המשרות.
בסך הכל, הגידול במספר המועסקים למרות המלחמה מצביע על חוסן ארגוני, אך לאו דווקא על שיפור איכותי בתנאי העבודה.
הדו"ח מספק תמונה מדויקת ועדכנית של שוק העבודה ונוף העסקים הישראלי בשנת 2024, ומדגים כיצד מלחמה, גיאוגרפיה ומבנה מגזריים מצטלבים ומעצבים מחדש את הכלכלה. למרות חוסן יחסי, הנתונים חושפים חולשות מבניות שסביר להניח שיחמירו אם חוסר היציבות הביטחונית תימשך או אם תפרוץ מלחמה שוב.