לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, מאז ימי כהונתו השנייה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הסתמך על הסיסמה "America First" וטען כי מעתה ואילך, ובכל מצב, הבטחת האינטרסים של הממשל ואזרחי המדינה הזו תעמוד בראש סדר העדיפויות של מדיניות החוץ של המדינה, בין אם זה כלפי בעלות הברית או היריבים והאויבים של ארה''ב.

נושא זה עורר דאגה והתמרמרות בקרב חלק מבנות בריתה המסורתיות של ארה''ב, כולל ישראל, עד כדי כך שחלק מבעלות בריתה של ארה''ב באירופה וברחבי העולם ביקשו לשקול מחדש את יחסיהן המסחריים, הפוליטיים, הביטחוניים והצבאיים עם ארה''ב. אולי זו הסיבה שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חשף אתמול בנאומו את התוכנית הביטחונית של ישראל לפיתוח תעשיית הביטחון של ישראל, בסך 110 מיליארד דולר, והוסיף כי באמצעות פיתוח תעשיית הביטחון שלה, ישראל מתכוונת להבטיח את ביטחון המדינה אפילו באופן עצמאי מידידותיה ובעלות בריתה של תל אביב.

גישתו האנוכית של ממשל טראמפ, אפילו כלפי בעלת בריתו החשובה ביותר של הבית הלבן במערב אסיה, ישראל, ניכרת במהלכים רבים, כולל העלאת המכסים על יבוא סחורות מישראל לארה''ב ל-17%, הפעלת לחץ על חתימת עסקת הגז בין מצרים לישראל, והסכם הסחר בין וושינגטון לתל אביב על מכסים חקלאיים, הקמת בסיס צבאי בקריית גת בישראל במטרה לפרוס כוחות בינלאומיים לפיקוח על הפסקת האש ברצועת עזה, התעלמות מהתחזקות כוחן של יריבותיה של ישראל באזור, ובמיוחד טורקיה והמדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, על ידי חתימת חוזים צבאיים ועסקאות נשק ענקיים ובסופו של דבר התערבות בחנינה של נתניהו.

למעשה, ממשל טראמפ החליט לקדם את מטרותיו באזור מערב אסיה על ידי הטלת משימות על הרשויות הישראליות, במידת הצורך. זה הפך לעיקרון בגישתו של נשיא ארה"ב לאחר שהסכים לשתף פעולה עם נתניהו בתקיפת איראן. החשובים שבהם מוזכרים להלן:

האינטרסים של ארה"ב בעסקת הגז בין מצרים לישראל

לפני מספר ימים דווח בתקשורת על חתימת עסקת הגז בין ישראל למצרים בשווי 112 מיליארד שקלים. עד לפני פרסום הידיעה, דווח על חוסר רצונם של נתניהו ושר האנרגיה אלי כהן לחתום על העסקה, מה שהראה כי הישראלים לא היו מעוניינים בחתימת הסכם זה. אבל בסופו של דבר, ההסכם נחתם תחת לחץ מצד ארה''ב. בתגובה לאירוע זה, עלה לרשת X ציוץ מחשבון רשמי של משרד החוץ האמריקני: "האישור הישראלי להסכם הגז הטבעי של חברת שברון עם מצרים, בשווי 35 מיליארד דולר, מהווה ניצחון גדול לעסקים אמריקניים ולשיתוף הפעולה האזורי. עסקה זו לא רק מחזקת את הביטחון האנרגטי, אלא גם תומכת במאמצים רחבים יותר לייצוב ושיקום עזה".

מנקודת מבטו של פרשן בערוץ 12 הישראלי, הציוץ הזה חשוב, מפני שהוא מראה את הסגנון החדש שטראמפ הביא איתו לשולחן המשא ומתן. מניתוח העסקה הזאת עולה שמדובר בעסקה של ענקית האנרגיה האמריקנית שברון ו"ניצחון גדול לעסקים האמריקניים". המשמעות של הדבר היא שהאמריקנים מתייחסים לעצמם לא רק כאל מתווכים אלא כעל בעלי אינטרס בכל העסקאות של מדינות אחרות, כיאה לגישת "America First" של טראמפ.

שברון האמריקנית שולטת בפועל על תפעול של כ-90% מהגז הישראלי, ולכן לאמריקנים היה אינטרס גדול לקדם את העסקה מטעמים כלכליים עצמיים, וזאת מבלי להזכיר את הכוח הגדול של חברות הנפט האמריקניות במפלגה הרפובליקנית. זה לא מקרה יחיד. כי בחודשים האחרונים ישראל נתקלה בדרישות רבות מצד ממשל טראמפ בנוגע לעסקים אמריקניים בישראל.

מקרה נוסף הוא הרפורמה בהסכם חקלאות שיוריד את המכסים הישראליים על תוצרת אמריקנית יחד עם שינוי בדפוס עסקאות מכירת החיטה של ​​ארה"ב לישראל והתחייבות ישראלית לסבסד קניית חיטה מארה"ב, שסופקה בעבר על ידי וושינגטון.

אז, לפי הניתוח של המומחה בערוץ 12 בישראל, "כבר ברור לכולם שלא מדובר ביחסים סימטריים בין שתי המדינות, אלא על יחסים בין מעצמת-על למדינה שהיא ספק בעלת ברית וספק מדינת חסות. המשמעות של הדבר היא שההסכם הנוכחי נחתם קודם כל בשביל לספק את הצרכים של התעשייה האמריקנית - והרי אם ההסכם הזה היה כל כך טוב לישראל אז נתניהו לא היה מהסס לחתום עליו ולא היה נדרש לחץ מצד הנשיא טראמפ".

עסקת חקלאות בין ארה''ב וישראל

בתחילת דצמבר נחתם הסכם סחר חדש בתחום החקלאות בין ישראל לארה''ב, אשר ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026. במסגרת הסכם הסחר בחקלאות (ATAP), תעניק ישראל פטור מכס לכ־300 פרטי מכס בתחום המזון והחקלאות האמריקאיים, חלקם מיידית, וחלקם באופן הדרגתי לאורך העשור הקרוב. זאת למרות ש- 70% מיצוא הסחורות הישראלי לארה״ב כפוף למכסים חדשים. הסכם זה הוא ביטוי נוסף להתערבותו של טראמפ ביחסים הכלכליים עם ישראל.

הקמת בסיס צבאי בקריית גת במטרה לפקח על הפסקת האש בעזה

​​טראמפ הודיע בספטמבר על הקמת בסיס בינלאומי בתוך ישראל בעיר קריית גת, הסמוך לגבול עזה. הבסיס ממוקם בבניין גדול ובו מוצבים מאות אנשי צבא מארה''ב, בריטניה, קנדה ומדינות אחרות. פעולה זו ננקטה ללא הסכמת הישראלים ובמסגרת תוכניתו של טראמפ ליישום הפסקת האש בעזה. בהקשר זה, אתר החדשות "מעריב" כתב במאמר ביקורתי: "אחרי 77 שנות עצמאות, הוקם בלב ישראל סניף של הפנטגון האמריקאי תחת השם 'המפקדה האמריקאית'.

על פי הגדרת הממשל האמריקאי, הוקם הבסיס כדי לפקח על יישום הסכם הפסקת האש, לתאם בין המדינות המעורבות בשמירה על ביסוס הפסקת האש, לדאוג לתחילת שיקום הרצועה ולצורכי אזרחי עזה, לקביעת המסגרת הביטחונית לפריסת הכוחות הבינלאומיים ולמערכות הפיקוח והשליטה על הרצועה.

אחרי שנתיים של מלחמה אזורית של נתניהו שלא ראו את סופה, נולד הפיקוח של “האח הגדול” דונלד טראמפ, שמיהר להבהיר לנתניהו ולעולם שצה”ל לא ישהה ברצועת עזה, ישראל לא תשלוט בה, וכמובן לא יקומו שם יישובים ישראליים. לפיכך, עזה תהיה תחת שליטה ופיקוח של כוחות רב־לאומיים בהובלת ארה''ב, בהשתתפות טורקיה, קטאר ומדינות נוספות".

התעלמותה של ארה"ב מחששותיה של ישראל בנוגע לתפקידה הגובר של טורקיה ברצועת עזה

בחודשים האחרונים, תנועותיה של טורקיה בסוריה וברצועת עזה עוררו דאגה בקרב הישראלים. לאחר נפילת ממשלתו של בשאר אל-אסד בדצמבר 2024, אנקרה ניסתה למלא את הוואקום השלטוני בסוריה, ולבסס את מעמדו על ידי חיזוק קשריו עם אחמד אל-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני), ראש הממשלה הזמנית בסוריה, ושליחת סיוע צבאי מגוון. מדיניות זו, המקרבת את טורקיה לגבול ישראל, נתקלה בתגובה שלילית מצד תל אביב. אך למרות התנגדויות שהישראלים הביעו לטראמפ בנושא זה, עד כה לא נרשם סימן לתגובה שלילית מצד נשיא ארה"ב נגד טורקיה.

נוסף על כך, תנאיו של טראמפ להפסקת האש בעזה הם לטובתה של טורקיה וסוללים את הדרך עבורה למלא תפקיד מרכזי במזרח התיכון החדש. בנסיבות אלה, למרות התנגדות ישראלית עזה, טורקיה מתכננת לפרוס אלפי חייליה בעזה, ועד היום, טראמפ לא הביע התנגדות מפורשת לנושא זה. למעשה, ניתן לומר שבשני התחומים, ארה''ב אינה שמה לב לחששותיה של ישראל ופשוט מנסה לקדם את מטרותיה באזור. בנוסף, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מנצל את קרבתו לנשיא האמריקאי ומנסה להשיג הסכמה אמריקאית למכור לארצו מטוסי F-35, מה שמשנה את האיזון הצבאי והביטחוני באזור לרעת ישראל, מנקודת מבטו של המשטר הזה.

התערבותו של טראמפ בחנינה של נתניהו

ב-12 בנובמבר, דונלד טראמפ שלח מכתב לנשיא ישראל יצחק הרצוג, ובצעד התערבותי כינה את משפט השחיתות של נתניהו "ניצול פוליטי של המערכת המשפטית", וביקש ממנו לחנון את נתניהו לפני שיוציא נגדו גזר דין. סוגיה זו עוררה מחלוקת בתקשורת הישראלית, משום שלראשונה, דמות פוליטית זרה התערבה באופן רשמי וגלוי בעבודת הרשות השופטת בישראל, במיוחד בפרשת שחיתות שהישראלים מעורבים בה במשך שנים.

הרצוג טען בתגובה לכך: "ישראל, מטבע הדברים, היא מדינה ריבונית, ואנחנו מכבדים באופן מלא את מערכת המשפט הישראלית ואת הדרישות שלה. כולם יודעים שכל חנינה מקדימה חייבת להיבחן על סמך יתרונותיו של הנאשם. ישנן סוגיות רבות הנתונות למחלוקת - מצד אחד, עקרון השוויון המוחלט של כל אדם בפני החוק, ומצד שני, הנסיבות הייחודיות של כל פרשה".

לאחר התערבותו של טראמפ, נתניהו מצא את הביטחון העצמי להגיש רשמית את בקשת החנינה שלו להרצוג, מה שעורר את דעת הקהל בישראל. מנקודת מבטם של מבקריו של נתניהו, חנינתו משמעותה נתניהו עומד מעל החוק. ללא קשר לתוצאה הסופית של פרשת השחיתות הזאת, מעורבותה של ארה"ב בענייני המשפט של ישראל מעידה על כך שמשטר זה הפך כעת, יותר מתמיד, למשטר שבו הבית הלבן מקבל החלטות ומתערב בכל עת ובכל דרך שהוא רואה לנכון.