הסקר השנתי על משטרת ישראל מצביע השנה על ירידה מתמשכת באמון הציבור במשטרה, העמקת הפערים בין המחנות הפוליטיים בנוגע למדיניות הביטחון הפנימי, עלייה בתחושת האיום מפשיעה – במיוחד בחברה הערבית – ויחס ביקורתי נרחב כלפי היעדר עצמאות המשטרה וחוסר נייטרליות פוליטית.
לפי הסקר שפרסם היום (שלישי) המכון הישראלי לדמוקרטיה, 47% מהציבור דיווחו על "רמת אמון נמוכה" במשטרה, ו־20% נוספים השיבו שאינם נותנים אמון כלל – בהם 40% מהציבור הערבי. מנגד, שליש מהציבור הביע אמון במשטרה, בהם 19% מהערבים ו־35% מהיהודים.
בקרב יהודים, 6% בלבד ממצביעי "השמאל" נותנים אמון במשטרה, לעומת 27% ממצביעי מפלגות המרכז ו־43.5% ממצביעי מפלגות הימין. לפי הסקר, תופעת זיקת האמון במשטרה לעמדה פוליטית – שהחלה ב־2018 – ממשיכה ומעמיקה.
המשטרה אינה נתפסת כנייטרלית
36% בלבד מהציבור סבור שהמשטרה נייטרלית פוליטית. לשם השוואה, 56% רואים בצה"ל גוף נייטרלי, 56% טוענים כך על המוסד ו־49% על השב"כ.
בקרב מי שמזהים עצמם עם "השמאל" 28% בלבד מאמינים בנייטרליות המשטרה; במרכז – 30%; ובימין – 39%.
על אף הנתונים הנמוכים, נרשמה עלייה לעומת השנה שעברה – מ־29% ל־36%.
75%: החלטות המשטרה מושפעות מלחצים פוליטיים
רוב מוחלט של 75% מהנשאלים מאמין שהחלטות הדרג הפיקודי והשוטרים בשטח מושפעות מלחצים פוליטיים ולא רק משיקולים מקצועיים.
בנוסף, קיימת הסתייגות מרכזית מהתערבות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעבודת המשטרה – הן במינויים והן בקבלת החלטות מבצעיות. מחצית ממצביעי הליכוד בסקר סבורים שהתערבותו פוגעת בנייטרליות המשטרה, ובקרב מצביעי האופוזיציה ההתנגדות כמעט מוחלטת.
תפיסת אפליה וחוסר אמון מקצועי
37% בלבד מהציבור חושבים שהמשטרה מתייחסת בהגינות לכל האזרחים. 69% מאמינים שהחלטות השוטרים מושפעות מדעותיהם האישיות והפוליטיות כלפי קבוצות שונות בציבור – ללא פער משמעותי בין יהודים לערבים.
80% מהערבים חוששים מאלימות חמורה או ירי במסגרת סכסוך פלילי, לעומת כשליש מהציבור היהודי.
91% מהיהודים ו־83% מהערבים יפנו למשטרה במקרה של עבירת אלימות, גניבה או פגיעה ברכוש. אולם, הנכונות למסירת עדות נמוכה הרבה יותר, כאשר הפער בין הגשת תלונה לבין מתן עדות גדל לעומת השנה שעברה. הערבים פחות מוכנים למסור עדות, אך הפער אינו גדול.
32% מהיהודים ו־17% מהערבים מרוצים מתפקוד המשטרה בטיפול בפשיעה חמורה. תחושת שביעות רצון הציבור נמוכה מאד בתחומים כמו שוויון השירות, ניקיון כפיים והתמודדות עם פשיעה בשכונות – עם פערים גדולים בין יהודים לערבים.
נשק אזרחי במרחב הציבורי: תחושת ביטחון או איום?
41% מהציבור סבורים שמדיניות רישיונות הנשק מתאימה למצב הנוכחי, 27.5% טוענים שהיא מתירנית מדי ו־17% רואים בה מחמירה מדי.
81% מהערבים טוענים שנשק אזרחי במרחב הציבורי אינו תורם לתחושת הביטחון שלהם, בעוד שרוב קטן מהיהודים מדווחים שכן.
49.7% מהציבור מרגיש בטוח יותר כשיש בביתו נשק ברישיון, לעומת 43.6% שמרגישים ביטחון נמוך. בחברה הערבית 26% בלבד מרגישים בטוחים מנשק ברישיון בבית, לעומת 55% בקרב יהודים.
הפגנות ומשטרה: איזון בעייתי
58% מהציבור בישראל מסכימים שהפגנות הן כלי חשוב בדמוקרטיה, אולם רק 38% סבורים שהמשטרה שומרת על איזון נכון בין חופש המחאה לשמירה על הסדר הציבורי.
79% מתומכי "השמאל" סבורים שהמשטרה אינה מאזנת נכון בין השניים; 19% בלבד טוענים שכן. בקרב הימין הנתון עולה ל־40%.