בלעדי| שיחה עם השגריר המיועד של איראן בסעודיה: ההסכם בין איראן לסעודיה הוא הקדמה לסדר החדש באזור המפרץ הפרסי

בעקבות ההסכם בין איראן לסעודיה בבייג'ינג, , שגרירות הרפובליקה האסלאמית של איראן בריאד נפתחה מחדש לאחר שבע שנים. ההסכם סיים שבע שנים של ניתוק יחסים והוביל לפגישה בין שרי החוץ של שתי המדינות בבייג'ינג.

בהקשר זה ערכה סוכנות הידיעות טסנים ראיון עם עלי-רזא ענאיתי, מנכ"ל לענייני המפרץ הפרסי במשרד החוץ ושגריר איראן בריאד. מי שפעיל שנים רבות בתחום ההתפתחויות והיחסים בין איראן למדינות המפרץ הפרסי ובמיוחד סעודיה.

ענאיתי סקר את התהליך של תקופות שונות של משא ומתן בין טהראן לריאד, שהחל בבגדד בשנת 1400 ולאחר מכן נמשך במוסקט, ואמר: ההסכם שהוחתם בין איראן וסעודיה בבייג'ינג ב-10 במרץ היה בקשה הדדית של טהראן וריאד. נקודת המבט של טהראן תמיד מתבססת על העובדה שצריך להרחיב את היחסים עם מדינות האזור. בצד השני, סעודיה הראתה, בכניסה לשיחות הללו, שהיא מוכנה להגדיר דף חדש ביחסים עם איראן.

הוא הוסיף בהמשך: מה שהוסכם בבייג'ינג היה להכריז רשמית על חידוש היחסים, לפתוח מחדש את השגרירויות ולהחליף דיפלומטים ושגרירים. עבודה זו תתנהל בצורה מאוזנת עם שיעור שגיאות של כ-5%. כמובן, ברצוני להדגיש שלצורך נסיעת עולי רגל לסעודיה לחאג' ב-30 ביוני השנה, עמדנו על כך שהשגרירות והקונסוליה שלנו יופעלו וייפתחו מחדש כדי לספק את השירותים הדרושים ל-80,000 עולי הרגל שלנו. האצנו את זה כדי לתמוך באזרחים איראניים, וכעת שגרירות איראן בסעודיה פעילה במלואה, ולראש השגרירות האיראנית יש פגישות רבות עם בכירי משרד החוץ. בשלב זה, לאור המסרים והפעולות של ערב הסעודית, המדינה הזו מנסה לפתוח את השגרירות שלה כשהיא מוצאת לנכון.

בתשובה לשאלה בעניין שליחת השגריר האיראני לריאד, מנכ"ל לענייני המפרץ הפרסי במשרד החוץ אמר: הצעד הראשון והעיקרי היה להציג את השגרירים וזה נעשה על ידי הצד הסעודי, והושלמו הצעדים האדמיניסטרטיביים הקשורים לשגריר הסעודי בטהראן, והכרזנו על הסכמתנו לריאד לגבי השגריר המוצע. הם גם הביעו את הסכמתם. כעת, מתבצעים ההסדרים המנהליים של העבודה, שבסיומם ייעשו גם הסדרי השילוח.

ענאיתי הביע אופטימיות לגבי ההתלכדות בין טהראן וריאד, ואמר: ההסכם בין איראן לסעודיה אינו רק הסכם דו-צדדי ויהיו לו ממדים נוספים בהם ישתתפו גם מדינות אחרות. כלומר, נוצר שיתוף פעולה שמונה צדדים באזור המפרץ הפרסי בהשתתפות צפון ודרום המפרץ הפרסי.

בהמשך, הוא אישר את השיחות בין איראן לסעודיה על משבר בתימן והוסיף: לדעת איראן, נושא תימן קשור לתימנים עצמם. השקפתנו על תימן מאז 2015 הייתה ברורה כי אנו לא רואים במלחמה פתרון לתימן, ובאותה תקופה הוצעה יוזמה הכוללת ארבע סעיפים על ידי איראן המבוססת על פתרון מדיני, סיוע הומניטרי, שיחות מקיפות, שיחות תימנים-תימנים והקמת ממשלה מכילה. למעשה, זו הייתה העמדה שאיראן הציגה ב-2015, ולדעתנו זה פתרון מתאים לפתור את בעיית תימן.

תמכנו לחלוטין בהפסקת האש שהוכרזה על ידי האו"ם באפריל בשנה שעברה. גם תמכנו בהארכת הפסקת האש בתקופות שבהן הוארכה הפסקת האש הזו. בשיחה עם נציגי האו"ם, אנצאר אללה והעומאנים, הדגשנו את מימושו של פתרון מדיני כמקרה תימני לחלוטין וכי תושבי תימן בקיאים ומודעים יותר לסוגיות שלהם.

בחלק אחר של הראיון הזה, בתשובה לשאלה לגבי אופקי היווצרות סדר חדש באזור המפרץ הפרסי, אמר ענאיתי: אנחנו חושבים שההגדרה של הביטחון השתנתה מביטחון בעל אוריינטציה צבאית לביטחון המבוסס על פיתוח. מה שאיראן מדגישה מאוד שלא נגדיר את הביטחון רק במובן המסורתי שלו, המבוסס על נשק וכוחות צבאיים, אלא נגדיר ביטחון על בסיס פיתוח כלכלי, חברתי, פוליטי, תרבותי וציבורי.

לאחר מכן, הוא התייחס לתפקידה של ישראל בהתפתחויות באזור, ואמר: כמובן שבתחום הסדרי הביטחון באזור אנו עומדים בפני גורם הרסני וממריד לחלוטין - המשטר הציוני - שמצא לאחרונה מרחב להיות נוכח באזור המפרץ הפרסי. לדעתנו, הגורם הזה גם מאיים וגם מונע התפתחות של סדר חדש בשיתוף מדינות האזור. משטר שיש בתוכו כיבוש ואיומים לא יכול להיות נוכח כגורם משפיע באזור המפרץ הפרסי. כמובן שידידינו ואחינו, המדינות המארחות את המשטר הזה שיש להן יחסים עם ישראל, נתנו לנו את ההבטחות הנדרשות בתחומים שונים. אבל האמון הזה לא קיים בכלל כלפי המשטר הציוני. בכל מקרה, הוא נחשב לגורם הרסני, אך בדרך כלל, כאופק חדש למפרץ הפרסי, אנו מצפים שהמפרץ הפרסי עם נוכחותן של שמונה מדינות במסגרת שיתוף פעולה רחב ואיתן יוכל ליצור מצב חדש באזור.

בחלק האחרון של שיחתו על מנגנוני שיתוף הפעולה בין מדינות המפרץ הפרסי לאחר ההסכם בין איראן לסעודיה, הוא אמר: שוחחנו עם מדינות המפרץ הפרסי על הרעיון של פורום דיאלוג אזורי ואנו מקווים שבתהליך זה, שמשמעותו סדר ויחסים דו-צדדיים עם המדינות, נגיע לשיתוף פעולה קולקטיבי, ליצירת פורום דיאלוג אזורי ולהסדרי ביטחון חדשים באזור בעתיד שאנו מקווים שלא יהיה רחוק מדי, שיספקו את האינטרסים של מדינות באזור ומחוצה לו.