לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, פחות מחודש נותר עד הבחירות לכנסת בישראל, בהן יתמודדו 38 רשימות על 120 המנדטים בכנסת ישראל. כדי להקים ממשלה, מפלגה או קואליציה זקוקה ללפחות 61 חברים בכנסת. על פי תחזיות, אף מפלגה לא תצליח לזכות במספר כזה של מנדטים לבדה, והמפלגה שתזכה בבחירות תזדקק בהכרח להקים קואליציה עם מפלגות אחרות כדי להקים ממשלה.
התחרות המרכזית מתנהלת בין היתר בין מנהיג הליכוד בנימין נתניהו לבין יריביו גדי איזנקוט, נפתלי בנט, יאיר לפיד והמפלגות שבראשן הם עומדים. עם זאת, ההבדלים בין חלק מיריביו של נתניהו לבינו בתחום מדיניות הביטחון והיחס לפלסטינים ולציר ההתנגדות אינם עמוקים כפי שנראה במבט ראשון.
הליכוד ונתניהו, שספגו ביקורת רבה בעקבות הכשל המודיעיני שלו ושל ממשלתו ב-7 באוקטובר 2023, מתמודדים במערכת הבחירות הנוכחית עם יריבים שחלקם בעלי רקע צבאי וביטחוני, המנסים להציג את עצמם כאופציה שונה לתפיסה השלטת בישראל, בהסתמך על הרקע הביטחוני והצבאי שלה.
בין היתר, גדי איזנקוט הפך לאחד מיריביו המרכזיים של נתניהו. איזנקוט, בן 66, שכיהן כרמטכ"ל צבא ישראל בשנים 2015–2019, הקים את מפלגת "ישר" בשנת 2025, וכעת, בחוויית הבחירות הראשונה שלו, הוא התגלה כדמות מובילה באופוזיציה לממשלת נתניהו השלטת.
לאחר אירועי 7 באוקטובר הוא היה חבר בקבינט נתניהו, אך פחות משנה לאחר מכן פרש ממנו בשל חילוקי דעות אסטרטגיים עם ראש הממשלה. בשבועות האחרונים, מחלק הסקרים עולה כי מפלגתו צפויה לזכות ביותר מנדטים מאשר הליכוד. בסקר שנערך על ידי ערוץ 12 הישראלי ב-23 בספטמבר זכתה ישר ב-23 מנדטים והליכוד ב-20 מנדטים; עם זאת, אף אחד משני הגושים המרכזיים אינו מגיע לרף הדרוש של 61 מנדטים להקמת ממשלה.
איזנקוט, הנחשב לאחד המבקרים החריפים ביותר של המפלגה השלטת ושל נתניהו עצמו. בימים האחרונים, הוא כינה את נתניהו "שקרן פתולוגי" ואמר כי ראש הממשלה מיסד תרבות של חוסר יושר בשיח הציבורי בישראל. מסיבה זו הוא בחר בשם "ישר" למפלגתו שפירושו אדם ישר ודובר אמת, כדי ללעוג לשקרים הבלתי פוסקים של נתניהו.
הוא גם מתח ביקורת על נתניהו בשל אירועי 7 באוקטובר ובשל אופן ניהול המלחמות שבאו לאחר מכן, וסבור כי ראש הממשלה לא הצליח להפוך את הניצחונות הטקטיים לניצחון אסטרטגי. איזנקוט גם האשים את נתניהו בהארכת המלחמה ואמר כי המשך המלחמה לא צריך להפוך לכלי להישרדות פוליטית.
עם זאת, למרות שאיזנקוט מתח ביקורת חריפה על נתניהו, הוא מסכים איתו על עמדות ואמונות ציוניות רבות. אחת החשובות שבהן היא ההתנגדות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. בדומה לנתניהו, איזנקוט מתנגד בתוקף להקמת מדינה פלסטינית, ובשנים האחרונות אף הביע את עמדתו בנושא באופן מפורש יותר. בהקשר זה, הוא אמר ב-2025 כי סוגיית מדינה פלסטינית איבדה את הרלוונטיות שלה לאחר 7 באוקטובר, וכי ישראל צריכה לקבל את החלטותיה מעמדת כוח.
אין לשכוח גם כי יותר מארבעה עשורים של כהונתו של איזנקוט בצבא ישראל, כמו גם כרמטכ''ל, גרמה לו להיות מעורב בשפיכת דמם של נשים וילדים פלסטיניים מדוכאים רבים. איזנקוט מוכר גם כאדריכל "דוקטרינת הדאחייה", לפיה המשטר הכובש יכול לפגוע בדרום ביירות באמצעות תקיפות כבדות, בכל עת שתרצה.
הוא גם סבור כי לצבא ישראל צריכה להיות חופש פעולה מלא בלבנון, כדי שיוכל לפגוע בחיזבאללה בביירות; אחרת, ישראל תפסיד במלחמה נגד חיזבאללה. עמדות אלה מראות כי לא ניתן לראות באיזנקוט דמות המתנגדת למדיניות הביטחון האכזרית של ישראל בתקופת כהונתו של נתניהו. הוא איש צבא ותיק, וצבר חלק משמעותי מאמינותו הפוליטית מהרקע הצבאי והביטחוני הזה.
באשר לאיראן, גם לאיזנקוט עמדות נוקשות בסוגיות הגרעין והטילים. בשנים האחרונות הוא הדגיש את הצורך להתמודד באופן תקיף עם האיומים על ביטחון ישראל, והמחלוקת שלו עם נתניהו נוגעת בעיקר לאופן שבו יש לתרגם את הכוח הצבאי להישגים אסטרטגיים. מנקודת מבט זו, ניתן לראות בתחרות בין איזנקוט לנתניהו תחרות בין שתי תפיסות שונות של אופן התמודוות עם האיומים על ביטחון ישראל, לא בהכרח תחרות בין פוליטיקאי הדוגל במלחמה לבין פוליטיקאי המתנגד למלחמה.
סוגיה זו מקבלת חשיבות רבה יותר לנוכח העובדה שהבחירות הקרובות אינן מוגבלות רק לבחירת ראש הממשלה. המערכת הפוליטית בישראל היא כזו שגם אם מפלגה מצליחה לזכות במספר המנדטים הרב ביותר, היא זקוקה לתמיכתן של מפלגות אחרות כדי להקים ממשלה. משום כך, מעמדן של המפלגות הקטנות יותר והקואליציות שיוקמו לאחר הבחירות עשוי להיות חשוב לא פחות מתוצאות התחרות הישירה בין הליכוד לישר.
סיכום
גדי איזנקוט, כאיש צבא לשעבר, עומד כיום בראש מפלגתו החדשה "ישר" והוא אחד מיריביו המרכזיים של נתניהו. כמה סקרים אחרונים אף מצביעים כי מפלגתו נמצאת במירוץ צמוד עם הליכוד, למרות שאף אחת משתי המפלגות המרכזיות עדיין אינה מגיעה, בין אם לבדה ובין אם בתמיכת הגוש הנוכחי שלה, ל-61 המנדטים הדרושים להקמת הממשלה הבאה.
הנקודה החשובה בהערכת הבחירות הקרובות היא שאין להפריז בהבדל הפוליטי בין איזנקוט לנתניהו. איזנקוט הוא אחד המבקרים החריפים של נתניהו בכל הנוגע לאופן ניהול המלחמה, לאחריות לאירועי 7 באוקטובר ולהפיכת ניצחונות טקטיים להישגים אסטרטגיים, אך בסוגיות ביטחוניות יסודיות - התנגדות להקמת מדינה פלסטינית והגישה הנוקשה כלפי איומים אזוריים - קיימת הסכמה משמעותית בינו לבין ראש הממשלה נתניהו.
לפיכך, אם איזנקוט יצליח בבחירות הקרובות להדיח את נתניהו מהשלטון, את השינוי המרכזי יש לחפש בראש ובראשונה במתודולוגיה, בסגנון המנהיגות ובאופן ניהול הסוגיות הביטחוניות, לא בהכרח בנטישת המדיניות הנוקשה של ישראל כלפי פלסטין, לבנון ואיראן.
בסופו של דבר, תוצאות הבחירות לא יסתכמו בשאלה כמה מנדטים ישיגו ישר או הליכוד. השאלה המרכזית היא איזו מפלגה תוכל, לאחר פרסום התוצאות, להרכיב קואליציה המונה לפחות 61 חברי כנסת - מה שהופכת את המרוץ בבחירות לכנסת בישראל, עד לשלב האחרון, לתחרות לא רק בין נתניהו לאיזנקוט, אלא גם למרוץ אחר משיכת מפלגות קטנות יותר וקביעת הרכב הממשלה העתידית.