סוכנות הידיעות AP כתבה כי חזרתו של דונלד טראמפ לסנקציות היא סימן לכך שאסטרטגיות אחרות שנקט כדי להביא לסיום המלחמה נקלעו למבוי סתום.

לפי הדיווח, שינוי עמדתו של טראמפ מתרחש בשעה שמאגרי הנשק החיוניים של ארה״ב הצטמצמו, והמשא ומתן המקרטע שוב נקלע למבוי סתום. עם זאת, טראמפ מתעקש שלחץ הסנקציות יכול להוביל לפריצת דרך.

ריצ׳רד נפיו, חוקר בכיר באוניברסיטת קולומביה, שסייע להוביל את אסטרטגיית הסנקציות נגד איראן בממשל אובמה, אמר כי אחת הבעיות בשינוי העמדה הזה היא שסנקציות אינן יכולות להיות אפקטיביות במהירות שבה סגירת מצר הורמוז משפיעה.

נפיו הדגיש כי ערכן של הסנקציות ככלי מוגבל, משום שטראמפ לא הגדיר מטרות אסטרטגיות ברורות למלחמה; לעיתים הוא מדגיש שאסור לאיראן להחזיק בנשק גרעיני, לאחר מכן מתמקד במצר הורמוז, ואז מדבר על טילים בליסטיים. מנגד, טראמפ פתח במתקפות אוויריות נרחבות ובתקיפות שהסבו נזק באיראן, אך אלה לא הובילו לסיום המהיר שהבטיח בתחילה.

נפיו אמר: "לחץ כלכלי יכול להיות מרכיב אפשרי באסטרטגיה שלו, אבל הוא עדיין לא הסביר מהי מטרתו. טראמפ החליש באופן שיטתי את עמדתו באמצעות שימוש בלתי הולם בכוח, היעדר הגדרה ברורה של המטרה ותנודות בעמדתו במשא ומתן."

סוכנות הידיעות AP כתבה כי שינוי העמדה האחרון של טראמפ, לכיוון הסוגיות הכלכליות מול איראן, מהווה תפנית ביחס לעמדותיו הקודמות. טראמפ תקף במשך זמן רב את הנשיאים הקודמים שהשתמשו בסנקציות כדי להגביל את היכולת הכלכלית של איראן, אך כעת הוא עצמו פונה לאותה אסטרטגיה.