העיתון הישראלי מעריב דיווח כי כ-400,000 ישראלים היגרו מישראל מאז תחילת המלחמה לפני יותר משנתיים. העיתון הטיל ספק האם מדובר ב"בריחת מוחות או בכישלון אסטרטגי", והזהיר כי "ישראל מאבדת את עתידה".

דו"ח שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי 55,000 ישראלים בעלי תואר ראשון עד דוקטורט, ו-16% מבוגרי הדוקטורט, חיים מחוץ לישראל, סוג של "בריחת מוחות".

העיתון ציין את דיכוי הממשלה באקדמיה ובמחקר כאחת הסיבות להגירה זו, והדגיש כי הדבר הוביל ל"צורך גובר למלא את הפער הדמוגרפי".

הבאת הודים: נאחזים בקש

העיתון ציין כי כחלק ממאמץ "למלא את הפער הדמוגרפי", הקצתה ממשלת ישראל כ-100 מיליון שקלים לפני חודשים להבאת כ-1,200 בני קהילת מנשה מהודו לישראל.

הוא הודה כי, בניגוד למקרה של העלייה ל"ישראל" מאתיופיה, בני מנשה לא היו מרכיב ממשי בשיקולים פוליטיים ודמוגרפיים, והמאמץ להביאם נותר במסגרת האובססיה המיוחדת של כמה רבנים.

בשנת 2012 החליט השר אלי ישי, אז מנהיג ש"ס, להחיות את החלטת הממשלה בנושא, ששתקה במשך שנים.

על פי העיתון מעריב, למרות הבאת 4,000 בני קהילת מנשה ל"ישראל" ובקשת ממשלה להשלים את העבודה, "ישנם שיקולים רבים".

קצב הפיתוח של ישראל נעצר

הבעיה, הסביר העיתון, היא ש"נוכח היקף ההגירה לחו"ל, מדובר בדמויות שוליות. והממשלה, בעיצומו של מבול של הגירה הפוכה, בוחרת לאחוז בקש כדי לא לטבוע".

מעריב הודה כי קצב הפיתוח של ישראל נעצר ו"היא זקוקה לכוח אדם הן במערכת האזרחית והן במערכת הצבאית".

בינתיים, הוא אישר כי היוזמה הנוכחית (חברת מנשה ההודית) שואפת, בין היתר, לטפל במבנה האלקטורלי של הממשלה, המושך אליו עולים בהתאם לדפוס העבר שהביא יהודי מרוקו למדינה.